Can you tell us more about the words derived from the כר string?

ANSWER: You’ve got that right! This is a classic case of “דבר והיפוכו”. The short answer, based mainly on the writings of R’ Shlomo Papenheim (Rashap), is that the underlying shoresh is actually just the two letters כר. The basic meaning of כר is cutting/digging, as in:

בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי (בראשית נ:ה), כִּי יִכְרֶה אִישׁ (שמות כא:לג), וּמִכְרֵה מֶלַח (צפניה ב:ט), כֹּרֶה שַּׁחַת (משלי כו:כז), בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ (תהלים ז:טז), אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי (שם מ:ז).

From digging, we arrive at a pasture/field (as Radak, Malbim and others interpret the following psukim [others explaining it as the sheep which thrive in these pastures]):

“כַּר נִרְחָב” (ישעיה ל, כג), “לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן” (תהלים סה, יד). וכורין לה חריץ סביב סביב.

Large areas of this sort are given the special name ככר:

והשדה השמֵינה הנקראה “כר”, כשהיא גדולה ביותר תקרא “ככר”. “כִּכַּר הַיַּרְדֵן” (בראשית יג, י), “וְאֶת הַנֶגֶב וְאֶת הַכִּכָּר” (דברים לד, ג), “וּמִן הַכִּכָּר סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִַם” (נחמיה יב, כח).

Such fields are discrete areas, demarcated from surrounding fields by ditches. Another demarcated area called a כר (according to Rashap) because of ditches and moats dug around them is a besieged/blockaded city:

ועל שם כך נקראו “כרים” אותן השטחים המרובעים שיש להם חריץ סביב שעושין סביב לעיר מָצוֹר, כמו “וְשִׂים עָלֶיהָ כָּרִים” (יחזקאל ב, ד) “לָשׂוּם כָּרִים” (שם כא, כז).

Farmers who work such fields bear the title אכר:

מענין “כר” מין שדה, נקרא העוסק בעבודת הכר בתוספת ה[אות] אל”ף “אכר”, הן בבחינת שעוסק בזריעות התבואה כמו “בּוֹשׁוּ אִכָּרִים” (ירמיה יד, ד) “אִכָּר וְצִמְדּוֹ” (שם נא, כג); והן בבחינת שעוסק במרעה הכרים כמו “אִכָּרִים וְנָסְעוּ בַּעֵדֶר” (שם לא, כג); והן בבחינת שעוסק בשניהן בזריעה ובמרעה כמו “אִכָּרִים וְכֹרְמִים” (דהי”ב כו, י).

Asכר basically means digging/cutting, the connection to כרת is another derivative. This word has several nuances, but essentially it means cutting off and separating between distinct entities:

מגזרת “כר” על הכריה נגזר פעל “כרת” לשון חתוך. ששם “כריה” הוא שחותך את העפר ומפריד חלק מחלק. ונאמר לשון “כרת” אם על כריתה פשוטה שהוא חתוך דבר מדבר כמו “וַתִּכרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ” (שמות ד, כה), “וְנִכְרְתָה הַנֶפֶשׁ הַהִיא מֵעַמֶּיהָ” (ויקרא ז, כז), דהיינו שיהיה נכרת ונפרד מן הטובה המיועדת לעמיו, “סֵפֶר כְּרִיתוּת” (ישעיה נ, א), “אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן” (יהושע ד, ז) “אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם” (ירמיה לד, יח).

While כרת often means cutting off/excising, it appears to sometimes bear exactly the opposite meaning, as in “forming a covenant”: הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית (שמות לד, י).

The answer is simple, upon reflection. A covenant is not unlike a fertile pasture. Those sheep lucky enough to dwell in its confines are “cut in”; those belonging to foreign flocks are “cut out.” Hebrew translation: those inside are מוכרים, those outside are נכרים. From here we arrive at the נכר or נכר, who has been figuratively “cut out” of a particular group, due to e.g. ideology or actions:

“מִכָּל בֶּן נֵכָר” (בראשית יז, יב), “פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ” (דברים לב, כז), “וְאֹתֹתָם לֹא תְנַכֵּרוּ” (איוב כא, כט), “וַיְנַכְּרוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה” (ירמיה יט, ד), “בְּיוֹם נָכְרוֹ” (עובדיה א, יב), “בִּשְׂפָתָו יִנָּכֵר שׂוֹנֵא” (משלי כו, כד), “וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם” (בראשית מב, ז), “וְהִיא מִתְנַכֵּרָה” (מל”א יד, ה). “גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר” (משלי כ, יא).

Thus, in the abstract, the term כר would mean discrimination, simply distinguishing between a person, group or entity recognized as peers or associates, and those to whom may values, culture, modus operandi are strange and foreign.

There are many other derivatives of כר which bring this meaning into focus, such as מכירה, which essentially cuts the previous owner off vis-à-vis the merchandise being sold while concomitantly forging that relationship with the buyer. But I must now “cut out” and start getting ready for the day ahead.

Rabbi Yehoshua (Jeremy) Steinberg