Why is מצה translated by Targum into Aramaic as פטירא?

ANSWER: The work Shem MiShimon explains that the word פטיר essentially means “rushed” or “quick”:

שם משמעון (שו”ת חו”מ סי’ ח) – מצאתי… בשם המאירי דמ”ש: סנהדרין שראו כולן לחובה פוטרין אותו, היינו שממהרין להורגו… שפטורין הוא לשון מהירות ובאמת משמע כן לדעתי גם מהתרגום של מצות פטירא, דודאי יש לפרשו מענין מהירות וחפזון, שהרי כל העיקר מצה הוא מה שנעשה נגמר בלי שהייה ועיכוב, ע”ש שלא הספיק בצקם של ישראל להחמיץ, כמ”ש כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וכו’. וכן למהר לשלחם וכו’, ובחפזון יצאת וכו’…. ה”נ יל”פ האי פוטרין אותו שממהרין עמו כמו עם מצה מבלי להחמיץ דינו.

This also would fit with the matzos that Sarah baked for the angels, as Avraham says to her: מהרי (Gen. 18:6). And in other contexts such as sacrifices that required matzos, the term is borrowed from the Pesach matzos, or simply because this is the bread one eats when under time pressure of some sort, for any reason.

Others connect it with פטר רחם, the notion of an “opening” or “emergence”. That is, matza is the default bread that “emerges” when time is short.

ספר ברכת חתנים (דף יח) – רמז החירות בא מצות אכילת מצה, כתרגומו: פטיר תכלון (שמות יב טו), שהוא לשון פטור וחירות.

On the other hand, Tiferes Yisrael explains the term ואין מפטירין as deriving from the Greek word for “eating” or “food”, petaira:

פסחים י:ח – ואין מפטירין אחר הפסח אפיקומן; תפארת ישראל – כתב רבינו אליעזר אשכנזי במעשה ה’, ששני המלות מפטירין ואפיקומן, יוונית הם, [אפטיר] טעימה בלשון יון, [ואפא קומן] ר”ל אחר השומן, של פסח, כדי לקנחו מהפה, ואני שמעתי דבלשון יון [פטיירא] הוא אכילה.

Rabbi Yehoshua (Jeremy) Steinberg