top of page
  • yehoshua steinberg

Korach: Concomitant Connection and Chasm ~ Yehoshua Steinberg


Following the start of Korach's mutiny, Moses told him to bring an incense offering,

קטורת in Hebrew. Why was קטורת chosen as an atonement and not a sin or מנחה sacrifice

for example? This article seeks to answer this question through a close examination of the

root קטר and its derivatives.Numbers 16:6-7 – Do this, Korah and company: Take for yourselves censers. Place fire into them and put incense (קטרת) upon them before the Lord tomorrow.

The root of the word  קטרת is קטר. This root usually is used in Scripture in reference to incense that is burned on a fire. However, in Aramaic, the word קטר  means tying a knot (e.g. Daniel 5:6, Ibn Ezra ad loc, Daniel 5:12, Riba”g entry קטר[1]). In fact, there are places where even in Hebrew the word קטר  denotes tying a knot (e.g. Ezekiel 46:22, Radak ad loc[2]). An additional usage of the word קטר (cited by Radak in Ezekiel 46:22) is found in the Mishna in Middot 2:5  in which it denotes a building that does not have a roof (more on this usage below).

The Zohar indicates that there is an intrinsic connection between the two fundamental meanings of the word קטר. The Zohar 3:37 states that “קטרת ties everything together as one, and therefore [the incense] is called ketoret. [3]” Based on this, we can understand the significance of the testing of Korach and his cohorts by means of the burning of ketoret. The essential transgression of Korach was his divisiveness, as indicated by Onkelus who renders “ויקח קרח” as “ואיתפליג קרח”, meaning that he and his comrades separated themselves from the rest of Klal Yisrael. Therefore, the Torah indicates that had he contemplated the purpose of the ketoret, which is to unite Klal Yisrael with one another as well as with Our Father in Heaven, Korach might have rectified his transgression.

Based on the above, we can also connect the final meaning of קטרת  as an “unroofed building.” An unroofed building enables the ketoret to rise in its natural course without any hindrance[4], thus strengthening our connection with Our Father in Heaven[5].

We will now examine the other words that share the lettersקט  to see if common themes exist.

We do find two other words in this grouping that are related to the idea of tying a knot: לקט  and נקט  bear the meanings: gathering, connecting, bundling and grasping. On the other hand, we also find many words in this grouping which seem to have the opposite meaning: cutting off and severing.

By analyzing each of the words in this grouping we will see that, in fact, there is paradoxically a close (inverse) connection between the concepts of tying a knot and severing.

The twelve words in this grouping are:

א. ‘קטר’ ב. ‘לקט’ ג. ‘נקט’/’קטט’[6] ד. ‘קוט’[7] ה. ‘קטב’ ו. ‘קטף’ ז. ‘קטל’ ח. ‘קטם’ ט. ‘קטע’ י. ‘קטן’ יא. ‘קטטה’ יב. ‘שקט’.

  1. Katarקטר – This root means incense and tying a knot, as explained above.

If we contemplate the significance of tying a knot we can see that besides connecting the two ends of the string, by tying a knot we are also separating whatever is being tie from connecting to anything outside[8]. In this sense it is closely connected to the common theme of ‘severing’ (along these lines, see also Rashi on Daniel 5:12 where he interpretsקטר  as hiding something away).

  1. Lakatלקט – This root means gathering. Upon examination, however, this root always denotes gathering inanimate objects or produced already severed and reaped: rocks, manna, wheat (vis. Genesis 31:46 [rocks], Exodus 16:4 [manna], Leviticus 19:9 [harvested wheat] [9]) – i.e., objects cut off from life[10].

3.Nakat/Katat קטט/נקט – In Scripture, this root always means cutting off (Ezekiel 6:9, ibid. 20:43 + Metzudot Zion. Ibid. 36:31 + Radak). In Rabbinic usage the word נקט  means grasping (e.g. Brachot 12a[11]). The Aruch (entry נקט) explains[12] that נקט  is phonetically linked to לקט  with nun replacing the lamed (see also Rashi Bava Metzia 83b[13]).

  1. Kutקוט – This root too means cutting off. Radak cites the word in the following verses under this entry as meaning excision: Psalms 95:10, ibid. 119:158, Job 8:14, ibid. 10:1, Ez. 6:9, ibid. 16:47, ibid. 20:43.

  1. Katavקטב – This root means cutting off (see Deuteronomy 32:24, Rashi ad loc., Psalms 91:6, Metzudot Tzion ad loc.).

  1. Katafקטף – This root means severing, pulling off i.e. picking fruit (see Job 30:4, Metzudot Tzion ad loc.).

  1. Katalקטל – This root means killing, cutting off (see Ovadia 1:9, Metzudot David ad loc.).

  1. Katamקטם – This root is used in Rabbinic literature as meaning, cutting off branches[14] (e.g. Mishna Shvi’it 2:4, Rambam Commentary ad loc.).

  1. Kataקטע – This root is used in Rabbinic literature as meaning a lame person who’s leg was severed (vis. e.g. Shabbat 65b, Rashi ad loc.).

  1. Katanקטן – This root means small or a minor. Yeriot Shlomo explains that the word קטן is related to the word קט which means to minimize, indicating the a minor seems to be incompletely developed (see Yeriot Shlomo 3:12a).

  1. Ketataקטטה – Means a type of dispute in which each side tries to “cut down” his opponent’s standing (see Yeriot Shlomo 3:20a).

  1. Sheketשקט – Means peace and quiet. This indicates a cessation –a “cutting off” – of hostilities (see Psalms 76:9, Metzudot David ad loc., Joshua 11:23, Targum Yonatan ad loc., Isaiah 62:1, Rashi ad loc.).

May we be bound together with our Creator in an eternal bond. Through this connection, may we merit that our enemies will be felled and cut off, enabling us to live in peace and tranquility. May this time arrive speedily, Amen.

[1]  [וכן הוא תמיד בלשון חז”ל, כגון]: יבמ‘ סא. – קטיר קחזינא הכא; רש“י – קטיר קחזינא הכא – קשר של רשעים אני רואה כאן; תמיד כט: – דלא קטיר ואזלי ומיקטר; רש“י – דלא קטיר ואזלי ומיקטר – שאין בהן קשר.

[2] [וכן הביאו ריב”ג ורד”ק בשרשיהם (ערך ‘קטר’), וכן פירשו אברבנל ומכלל יופי כאן בספר יחזקאל, וכן דעת אהל מועד (ערך ‘קשר’)].

[3]  ועי’ גם זהר א:עז., א:רל., ב:ריט:, ג:יא., ג:קנא:, ז”ח שה”ש מאמר הקטרת, של”ה תענית [דרוש מטות מסעי (יח)].

[4] [כדוגמת]: רע”ב מדות ב:ה – קטורות… שאינן מקורות … כלמר מעלת עשן, לפי שאין להן תקרה.

[5] [רש”י פירש ‘קיטור’ בבראשית מלשון  תימור]: בר’ יט:כח – וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן; רש”י – קיטור – תימור של עשן טורק”א בלע”ז. [נראה שדימיון זה של תימור זקוף משתלב עם תמונת החצר הבלתי מקורה, המאפשר עליית עמוד הקטורת בלי הפרעה].

[6] [שרשו של נָקְטָה נַפְשִׁי (איוב א:י) לפי ריב”ג ורד”ק הוא ‘קטט’, לפי מנחם – ‘קט’. אמנם שבצנו כאן את המלה ‘נקט’ לצורך ההשוואה מול ‘לקט’ (ראה את ההסבר ל’לקט’ להלן)].

[7] [השרש של אָקוּט בְּדוֹר (תה’ צה:י) לפי ריב”ג ורד”ק הוא ‘קוט’, לפי מנחם – ‘קט’. אגב כן, נציע קירבה בין ‘קט’    ל’גט’ (בחילוף אותיות גיכ”ק) בלשון חז”ל. בנוסף לגט אשה – “ספר כריתות” בלשון תורה, יש בכל חוזה

ענין של כריתת ברית והצבת גבולות – בירור עמדות שני צדדי ההסכם].

[8] [וכן שרש ‘אסף’ מורה גם על  קיבוץ פריטים וגם על  מוות (“ויאסף אל עמיו” [בר’ כה:ח]) – כי המוות איננה אלא אסיפת ולקיטת הנשמה והחזרתה “הביתה”, היינו  כריתה מהחיים. וראה להלן בהסבר לשרש ‘לקט’].

[9]  The term is also used regarding the “harvesting” of the Israelites (see Targum to Is. 27:12).

[10] [הכוה”ק מביא מקומות נוספים שלשונות  של לקיטה/איסוף מורות גם על  חיתוך]: הכתב והקבלה במדבר טו:לב – מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ (דב’ כט:י) מתורגם מלקט אעך, וכן בלשון משנה, הלקיטה היא הקציצה מן המחובר: המלקט עצים אם לתקן את האילן וכו’ (שבת קג. [רש”י – וקצצו מן המחובר]). [וכן פועל “מהלקטין” בתלמוד]: שבת קלג: – מהלקטין את המילה, ואם לא הילקט ענוש – כרת; ריבב”ן – מהלקטין. מגלין את העטרה, חותכין ציצין המעכבין.

[11]  [דוגמאות נוספות: שבת קכא:, סנהד’ צ:].

[12]  [הגמרא (ב”מ פג:) דנה בתנאי עבודה של פועלים שלא התנה עמם בעה”ב במפורש פרטים כגון שעות התחלת וסיום העבודה. שואלת הגמרא שיוקבעו התנאים על פי מנהג מקום מגורי הפועלים. עונה הגמרא שהם ‘נקוטאי’].

[13]  [מוסיף רש”י]: רש”י ב”מ פג: – בנקוטאי – שנתלקטו במקומות הרבה, ויש מקום שמקדימין ויש מקום שמחשכין.

[14] [מעיר רשר”ה גם על קירבת ‘קטם’ ל’גדם’]: רשר”ה לשמ’ כב:כא (ת”ד): ‘קטם’, קציצת ראשי בדי עץ [קרוב ל:] ‘גדם’, קטוע יד בלשון חז”ל [תענית כא.].

76 views0 comments


bottom of page