You Can Take Slaves out of the country, but…
The Zohar Chadash tells of two types of salvation in Egypt:
זוהר חדש (פ’ יתרו, דף נב.): אני ה’ אלהיכם אשר הוצאתי אתכם וכו’ – בהאי פסוקא שאל רבי ייסא זעירא דמן חברייא מרשב”י וא”ל, אית [לי] למשאל שאילתא חדא מינך ומשבשא לי בלבאי, ואנא דחיל מלמשאל מינך, ואמינא אי נשאל דחילנא דילמא איתענש; אי לא נשאל משבשא לי בלבאי. א”ל ר”ש אימא. א”ל האי דקב”ה מדכר להון לישראל בכל אתר ואתר אני ה’ אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים. מאי רבותא אוליף הכא? תנאה שלים הוא הדא דאמר לאברהם: כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם וגו’ ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (בר’ טו:יג-יד), א”כ למה לאדכרא להון מילתא דא בכל אתר ואתר? א”ל תא חזי ברי, קב”ה לא אתני עם אברהם אלא דיפיק ית ישראל מן גלותא דמצרים – ולא מתחות שעבודא דדחלא אחרא, דודאי ישראל כד הוו במצרים אסתאבו ואתטנפו גרמיהון בכל זיני מסאבו, [עד דהוו] שראן תחות ארבעים ותשע חילי דמסאבותא. וקב”ה אפיק יתהון מתחות פולחן כל שאר חילין.
Zohar Chadash (Yisro, 52a): “I am the Lord, your God, Who brought you out of the land of Egypt” (Lev. 19:36) – R. Yeisa the Small of the Colleagues posed a question on this verse to R. Shimon bar Yochai. He said: I would like to ask a question of you which pounds in my heart, but I am afraid to ask it. On the one hand, if I ask it I fear I may deserve punishment; but if I don’t, I shall remain confused. Rabbi Shimon told him to ask. So he asked: “I am the Lord, your God, Who brought you out of the land of Egypt” – what is the novelty being taught us [in the fulfillment of this promise], did not Hashem fully stipulate in his covenant with Abraham: “You shall surely know that your seed will be strangers in a land that is not theirs, and they will enslave them and oppress them, for four hundred years… and afterwards they will go forth with great possessions.” (Gen. 15:13, 14) – If so, why is the verse repeated so often? Rabbi Shimon answered him: come and see my son, the Holy One Blessed be He stipulated only that he would remove Israel from the Egyptian exile – but not from the influence of foreign deities; for the Israelites in Egypt had surely defiled and contaminated themselves with all manner of abominations, until they lived under the influence of the forty-nine powers of impurity – and the Holy One, blessed be He separated them from the service of all these forces.
What is Rabbi Shimon bar Yochai’s source to distinguish between these two paradigms?
Inharmonious Homonyms
גאל – Terms of redemption:
גאולה is one of the four expressions the Torah uses to foretell the emancipation from Egypt:
שמות ו:ו – לכן אמר לבני ישראל אני ה’ והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים. פסוק ז: …ולקחתי אתכם לי לעם.
Ex. 6:6 – Therefore, say to the children of Israel, ‘I am the Lord, and I will take you out from under the burdens of the Egyptians, and I will save you from their labor, and I will redeem you with an outstretched arm and with great judgments. 7. And I will take you to Me as a people.
גאולה is used in other contexts to denote redemption as well:
בר’ מח:טז – המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים.
Gen. 48:16 – may the angel who redeemed me from all harm
שמות טו:יג – נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך.
Ex. 15:13 – With Your loving kindness You led the people You redeemed
ויקרא כה:כד – ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ.
Lev. 25:24 – Therefore, throughout the land of your possession, you shall give redemption for the land.
_____________
On the other hand, the term is used many times in the Tanach with a very different meaning:
גאל – Terms of defilement:
ישע’ נט:ג – כי כפיכם נגֹאֲלו בדם.
Isa. 1:3 – For your hands were defiled with blood.
מלאכי א:ז – מגישים על מזבחי לחם מגֻאל.
Mal. 1:7 – You offer on My altar defiled food.
מלאכי א:יב – שלחן אדני מגֹאָל הוא.
Mal. 1:12 – The Lord’s table is defiled.
_____________
A similar term to גאל in this sense is געל:
געל – Terms of rejection:
וי‘ כו:יא – ולא תגעל נפשי.
Lev. 26:11 – and My Spirit will not reject you
וי‘ כו:ל – וגעלה נפשי אתכם.
Lev. 26:30 – And My Spirit will reject you.
ש“ב א:כא – כי שם נגְעַל מגן גבורים.
II Sam. 1:21 – For there the shield of the mighty was rejected
יר‘ יד:יט – אם בציון געלה נפשך.
Jer. 14:19 – Has Your soul despised Zion?
_____________
The commentators equate the two:
When גאל meets געל:
עזרא ב:סב – ויגֹאֲלו מן הכהנה.
Ez. 2:62 – they were disqualified from the priesthood
רש”י (שם): ויגאלו – שהיו מגואלים ומגועלים.
Rashi: Heb. Uk©t»dh©u, for they were defiled and purged
איוב ג:ה – יגְאָלֻהו חשך וצלמות.
Job 3:5 – May darkness and the shadow of death defile it
מצ”צ (שם): יגאלהו – כמו יגעלהו ב’ע’, ועניינו טנוף ולכלוך. וכן: לחם מגואל (מלאכי א:ז).
Metudas Zion: Defile it – יגאלנו here is like יגאלנו with an ‘ע’. The meaning is soiling and filth. Comp. “polluted bread” (Mal. 1:7).
_____________
III. Opposites Attract?
Rabbi S. R.Hirsch compares גאל to other seemingly self-contradictory verbs:
רשר”ה שמות ו:ו – וגאלתי אתכם בזרוע נטויה – מעניין דל”גאל” בבואו בבנין פיעל משמעות הפוכה (בדומה ל’שרש’, ‘סקל’ ועוד). ההוראה בבנין קל היא: למשוך אל עצמו דבר כדי למלטו מהשפלה. ובפיעל: לדחות מעל עצמו דבר, כדי להימלט מההשפלה שבחזקתו. כן קרוב לזה ‘געל’: להשליך מעל עצמו, וכן בלשון חכמים ‘הגעלה’.
Rabbi S. R. Hirsch Ex. 6:6 – It is interesting that (like e.g. שרש and סקל) when גאל appears in the פיעל form, it has the opposite meaning[1]. In the קל it means: to draw something towards oneself in order to spare it from disgrace. In the פיעל it means: to repel something from oneself in order to spare oneself the disgrace of holding it. Related to this sense of גאל is געל, “to cast off oneself,” and the Rabbinic term הגעלה, “the purging of an absorbed substance.”
_____________
Examples of words with opposite meanings:
שרש – Terms of planting/implanting:
תה’ פ:י – ותַּשְרֵש שרשיה ותמלא הארץ.
Ps. 80:10 – It took root and filled the land
איוב ה:ג – אני ראיתי אויל משריש.
Job 5:3 – I have seen a fool taking root.
_____________
שרש – Terms of uprooting:
איוב לא:יב – ובכל תבואתי תְשָרֵש.
Job 31:12 – and it uproots all my grain
To plant a shrub or sapling with its roots, it has to have been uprooted from its previous
locale.
_____________
סקל – Terms of stoning:
מ”א כא:יג – ויסקלוהו באבנים.
I Kings 21:13 – And they stoned him with stones, and he died.
_____________
סקל – Terms of removing stones[2]:
ישע’ ה:ב – ויעזקהו ויְסַקְּלֵהו.
Isa. 5:2 – And he fenced it in, and he cleared it of stones.
ישע’ סב:י – סַקּלוּ מֵאֶבֶן.
Isa. 62:10 – clear it of stones.
In order to accomplish the act of stoning, the stones must be removed from another location.
_____________
גדד – Terms of slashing/splitting:
דב‘ יד:א – לא תתגדדו.
Deut. 14:1 – You shall not cut yourselves.
יר‘ מח:לז – ידים גדדת.
Jer. 48:37 – on all hands are lacerations.
_____________
גדד – Terms of assemblage:
מיכה ד:יד – עתה תתגֹדְדי.
Micah 4:14 – Now you shall gather yourself in troops.
תה‘ צד:כא – יגודו על נפש צדיק.
Ps. 94:21 – They gather upon the soul of the righteous.
An action that appears to unify and mend can actually divide and rend. The Sages teach:
יבמות יג: – לא תתגודדו (דב’ יד:א) – לא תעשו אגודות אגודות.
Yevamos 13b – Lo tithgodedu (Deut. 14:1) – you shall not form separate sects.
The reverse is true as well: the act of rending one’s garment in mourning can serve to unify the family during the week of mourning, and unifies the entire Jewish people who observe the laws of mourning! Likewise, an act of dismantling organizations which cause strife is actually an act of unity.
_____________
גרר – Terms of streaming/dispersing:
מיכה א:ד – כמים מֻגָרים במורד.
Micah 1:4 – as water poured down a steep place.
יר‘ יח:כא – וְהַגִרֵם על ידי חרב.
Jer. 18:21 – and spill their blood by the sword.
_____________
גרר – Terms of gathering:
משלי ו:ח – אָגְרָה בקציר מאכלה.
Prov. 6:8 – she gathers her food in the harvest.
יואל א:יז – נשמו אֹצרות נהרסו מַמְגֻרות.
Joel 1:17 – the storehouses are laid desolate, garners are demolished.
From the individual’s perspective, the waters cascading away seem irretrievably gone. But from a larger perspective, the waters all flow in a predictable direction and can be harnessed or
gathered for future use.
_____________
כרת – Terms of excision:
בר’ יז:יד – ונכרתה הנפש ההוא מעמיה.
Gen. 17:14 – that soul will be cut off from its people.
ויק’ יז:י – ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה.
Lev. 17:10 – and I will cut him off from among his people.
_____________
כרת – Terms of covenant:
שמ‘ לד:י – הנה אנכי כרת ברית.
Ex. 34:10 – And He said: “Behold! I will form a covenant.”
בר‘ כא:כז – ויכרתו שניהם ברית.
Gen. 21:27 – and they both formed a covenant.
בר’ כו:כח – ונכרתה ברית עמך.
Gen. 26:28 – and let us form a covenant with you.
The act of entering into a covenant is itself an act of “excision” from previous contrary commitments.
_____________
The Still, Small Monster…
We have seen to this point several examples of the Divine Tongue’s unique quality of integrating apparently opposite meanings in a single word. גאל is no exception, meaning sublime redemption on the one hand and revilement on the other hand. But what can we learn from this about our forebears in Egypt, indeed about ourselves?
We asked earlier about Rabbi Shimon bar Yochai’s source differentiating between two kinds of redemption.
We preface the answer with another passage from the Zohar questioning the order of the verse describing the four stages of salvation:
זוהר ב:כד:-כה. – לכן אמר לבני ישראל אני ה’ והוצאתי אתכם, רבי יהודה אמר, האי קרא אפכא הוא, דכתיב והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים בקדמיתא, ולבתר והצלתי אתכם מעבודתם, ולבתר וגאלתי אתכם, הוה ליה למימר מעיקרא וגאלתי אתכם, ולבתר והוצאתי אתכם – אלא עקרא דכלא בקדמיתא דבעא קודשא בריך הוא לבשרא לון בשבחא דכלא בקדמיתא, אמר רבי יוסי והא שבחא דכלא ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים ואמר ליה לבתר, א”ל בההוא זמנא לית להו שבחא אלא יציאה, דחשיבי דלא יפקון מעבדותהון לעלמין בגין דהוו חמאן תמן דכל אסירי דהוו בינייהו מקשרו לון בקשרא דחרשי ולא יכלין לנפקא מבינייהו לעלמין, ובגין כך מה דחביב עלייהו מכלא אתבשרו ביה, ואי תימא אף על גב דנפקו הא דילמא יזלון (חיליהון) בתרייהו לאבאשא לון כתיב והצלתי אתכם מעבודתם, ואי תימא הא יפקון וישתזבון ולא יהא לון פריקא ת”ל וגאלתי אתכם.
Zohar 2:24b-25a – THEREFORE SAY UNTO THE CHILDREN OF ISRAEL, I AM THE LORD, AND I WILL BRING YOU OUT FROM UNDER THE BURDENS OF THE EGYPTIANS, ETC. Said R. Judah: These words are in the wrong order, and should read, firstly, “I will redeem you”, and then “I will bring you out”. The reason, however, why bringing out is put first is that God desired to announce to them first the best promise of all. To which R. Jose remarked: But does not the greatest promise of all come last, namely, I will take you to me for a people and I will be to you a God (v. 7)? R. Judah replied: Deliverance from Egypt was the chief concern of the people then, because they despaired of escaping on account of the magical arts with which the Egyptians held fast their prisoners; hence it came first in order in the proclamation, followed by the promise of deliverance from bondage once and for all, as they might have been afraid that the Egyptians would enslave them again. Then came the promise of redemption, namely, that He would not merely free them from Egypt and then leave them to themselves!
The Israelites wished to end their suffering as slaves, but on the other hand, many had become enamored of the decadent trappings of the pagan Egyptian culture – had come to believe in the magical power of the strage deities. The true redemption was twofold. Hashem opened their eyes to their own defilement – their own גיאול – upon which they finally purged themselves of their abominations once and for all. Having purified themselves, Hashem’s גאולה came instantaneously.
The lessons for our own times should not be lost on us. Let us do our part of the גאולה, and Hashem will do His. We purge, and Hashem will cause us to surge!
!במהרה בימינו אמן.
[1] See Rashi on Ex. 27:3 for other examples of roots with derivatives of opposite meanings.
[2] ‘סקל’ = ‘סלק’ בחילוף מיקום האותיות (כמו כבש-כשב). לשון ‘סלק’ מציינת הוצאה בארמית (ע’ עזרא ד:יב).
