top of page
  • yehoshua steinberg

Pinchas: An Expansive Lesson on Constriction ~ Yehoshua Steinberg

Updated: Dec 2, 2022


Article abstract for Parashat Pinchas:

Moses is commanded: " צרור (oppress / distress) the Midianites… for they have oppressed you." The word צרור is related to the word צר, which denotes narrow, strait, constrained. This article examines the gamut of words in the Holy Tongue and attempts to demonstrate how each and every one relates to these essential concepts.

Pinchas: An Expansive Lesson on Constriction

צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם. כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם... (במדבר כה:יז-יח).

Distress (צרור) the Midianites and smite them; for they tormented you through their conspiracy that they conspired against you… (Num. 25:17-18).

RSRH (Num. 25:17-18) interprets the root צררto mean contraction, compression or restriction of power.[1] This explanation is also implied by Onkelus, who renders צָרוֹר as אָעֵיק, an Aramaic cognate of the Hebrew word מעקה - a rooftop enclosure / fence.

RSRH’s definition would also appear to fit many other roots containing the two-letter string צר. However, we suggest broadening the definition somewhat, to include the following related or figuratively-linked meanings: pressure / expressing / constricting / compressing, tension, overcrowding / congestion, sucking / drawing, thrust / impulsion, apprehension / detention / prohibiting, incision, closure / lockdown, watching / guarding, trapping, surrounding / encirclement, collection / combination.

Based on these meanings, we will now examine the following sixteen words sharing the string צר:

1. אצר (treasure) - This root refers to a collection / lockdown / guarding (of valuable items). Anאוצר is a store of valuable items,[2] which are concealed and locked up in a guarded place. According to YS (2:53a) and RSRH (Deut. 28:8), the letter א is extraneous, and the primary root is simply צר / צרר. This also seems to be implied by the Sages' teaching in the Midrash: Ecc. Rabba 3:25 - "Both the souls of the righteous and the souls of the wicked ascend Above. However, the souls of the righteous are entered into the אוצר, as Abigail told to David through the Holy Spirit: May my lord's soul be bound up (צרורה) in the bond of life (I Sam. 25:29)."[3] The connection between the wordsאוצר and צרורה implies that the string צר is the underpinning of both, thus suggesting that the א in אוצר is extrinsic. Rashi also seems to linkצרר and אצר in a different context. In Taanit 23a, the Talmud relates that during an era when grains of barley grew to historically large sizes, “people צררו some of them as a sample for later generations”. In that context, Rashi defines צררו as "they tied them (in a bundle) and stored (אצרו) them away."[4]

2. בצר - This word refers to a collection / enclosure / guarding (of grapes).[5] The rootבצר has three primary definitions:

A) Harvesting a vintage of grapes (e.g. Lev. 26:5; Deut. 24:21, Jer. 6:9[6]).

B) Strength / Reinforcement (i.e., fortified walls or cities[7] - see Num. 13:19, 28; Jer. 15:20).[8]

C) Prevent / Withhold (seeיִבָּצֵר [withhold] in Gen. 11:6 and Job 42:2; בַּצֹּרֶת ]shortage / hunger[ in Jer. 17:8[9]).

However (as suggested by YS 2:61b-62b, 3:11a), all three definitions have in common the aspects of gathering and enclosing: as: A) the grapes of the vintage are gathered and preserved. B) The fortified cities are built for the purpose of allowing masses of people to gather therein. C) An entity restrained from movement and access is akin to one confined in a fortress.[10]

3. חצר (courtyard) - This word essentially denotes gathering / collection (in a guarded site). Shoresh Yesha (entry חצר) comparesחצר to[11]עצר (halt / hold) in that it holds and shelters the object in abeyance while enclosing it. Similarly, he suggests that a trumpet is called a חצוצרה because it is an instrument that is used to muster people on the day of a battle.[12]

4. עצר (multiple meanings) - The most common meaning of this root is halting / blocking / withholding. [13]But it also has another three meanings:

A) Enclose - We find this root used in the sense of treasury / cache / repository, according to Rashi (Avoda Zara 71a).[14]

B) Gather - In Dan. 10:8, the phrase עָצַרְתִּי כֹּחַ is interpreted by Rashi as "I gathered strength."[15] [See also RSRH (Gen. 16:1-2) who equates עצר with phonetically related words indicating gathering and retaining strength.]

C) Pressure (in both a positive and negative sense) - The Aramaic term for squeezing grapes is ועצרית (see Targum to Gen. 40:11[16]). Similarly, the Aramaic word for winepress isמַעֲצַרְתָּא (Jud. 6:11),[17] where grapes are both gathered and expressed.

5. צור / צרר / צר (multiple meanings) - These three similar roots[18] give rise to many derivatives (enumerated below). All of those associated imports relate in some way to one or more of the following meanings: gathering / enclosing / watching / restricting / compressing.

A) Hard rock (צּוּר) [Ex. 17:6[19]] - So called because it is in essence highly compressed (the ultimate form of gathering) material.

B) Fortification, siege - The word בצור refers to a fortified city (מִבְצָר – Num. 32:36[20]), and מצור refers to the siege of a fortified city (בְּמָצוֹר - Deut. 28:53[21]). This usage involves circumscription (closure) and guarding.

C) Pressure / distress (צַר) [Psalms 119:143[22]] - This refers to physical and / or spiritual enclosure and compression.

D) Trouble / distress (צָּרָה) [Psalms 10:1[23]] - This refers to an enclosure and pressure, primarily of an emotional nature.

E) Messenger / agent (צִיר) [Isaiah 18:2; Jer. 49:14, Josh. 9:4[24]] – Efficient messengers restrict themselves to following the straight and narrow path.

F) Door hinge (צִיר) [Prov. 26:14[25]] – The hinge is a focused, narrow point of connection.

G) Harass (צרר) [Num. 25:17, 33:55[26]] - This refers to pressure and the restriction of someone’s freedom.[27]

H) Trouble / distress (צָּרָה) [Psalms 118:5; Lam. 1:3[28]] - This refers to an enclosure and pressure, primarily of an emotional nature.

I) Bundle (צרור) [Gen. 42:35[29]] - A bound package is closed and guarded.

J) Boundary / border (מיצר) [Talmudic term - see Baba Metiza 107a[30]] - Such a line of demarcation limits and restricts freedom.[31]

6. פצר (badger / urge) - The Biblical commentators define this simply as a multitude.[32] However, most of the Scriptural occurrences of the root פצר relate in particular to repeated, incessant pleas / requests [e.g., Gen. 19:3, 9; I Sam. 15:23; II Kgs. 2:17, 5:16[33]]. Radak (entry פצר) concludes that all such instances refer to an effort to persuade or even force someone to act in a given way. Thus, this word involves heavy verbal pressure to change someone's mind.

7. יצר (forming) - This act involves pressure / compression / forcing together / fastening together (physical and abstract) different materials and ingredients to form something new. In contrast to the root ברא, which means creation ex nihilo, the root יצר denotes the integration of existing components to forge a new entity.[34]

YS (2:53a) appears to expand on this basic definition of יצר, suggesting that it specifically refers to forming objects / thoughts to create a holistic, unified body / program, be it in the physical domain[35] or in the abstract.[36] Thus, יצר is related to the rootצר צרר / and its derivatives, as it involves the consolidation and amalgamation of various components to fashion one strong body.[37]

Other words linked to יצר include: A) אוצר (a sealed / guarded treasure; see item #1 above): In Zech. 11:13, Radak interprets the word יצר as אוצר.[38] In the Midrash (Ecc. Rabba 2:1), יצר is linked to B)צייר (artist, painter) and to C)צור (stone / an appellation for God), averring that the Creator is like an artist, whose world is His beautiful painting[39] (see also Megillah 14a[40] and Lev. Rabba 23:12[41] for similar expositions). All these linkages trace back to the core meanings of צר, namely gathering / conjoining, guarding. See also YS 2:53a–b for further elucidations regarding these connections.

8. נצר (guard) - Guarding requires (in various circumstances) protecting / binding / fastening. One guards an object by enclosing and/or binding it. Both Menachem and YS (2:53a) see the word as deriving from the 2-letter root צר. In the (paraphrased) words of the latter, "נצר (like אוצר, a treasure) denotes a secure fastening which protects and guards. A sprig planted in order to grow a sapling is therefore called aנֵצֶר (e.g. Isa. 11:1, 60:21) - since it is guarded and protected until it can become a tree.”[42]

9. קצר (shorten) - This word is related to pressure / congestion, as follows: Shortening an object restricts and contracts it. Thus, the verse: for the mat will be too short (קָצַר) for stretching out (Isa. 28:20), is interpreted by Rashi to mean that God will send an enemy to pursue and oppress Israel. Thus, this shortening is indeed linked to stressful force and oppression.[43]

10. צרב (cauterize) - This term involves contraction / pressure / compression through the heating of the skin. According to Radak (entry צרב), צָרֶבֶת means the cauterization of the skin. However, Rashi, in his comments on the verse it is the צָרֶבֶת of the inflammation (Lev. 13:23), explains that צָרֶבֶת refers to the contraction of the skin that occurs as a result of the cauterization.[44] In short, the heat of the צָרֶבֶת dries the skin, which in turn shrivels and shrinks the skin. Wrinkles represent an aggregation of different parts of the skin together - that is, connecting them to one another.[45] This might explain the connection between צרב and צרף [46] (refining - see item #11 below), which denotes the cleansing of impurities that leads to the unification of all the untainted components.

11. צרף (refine / combine) - This endeavor involves contracting / pressuring / compressing / gathering / combining through heating metal. The meaning of this root in Scriptural Hebrew is always the refining and purification of metals from its impurities through fire (e.g. Isa. 48:10; Mal. 3:2).[47] However, in Mishnaic Hebrew and in the Targum, it means to combine / join (e.g., see Brachot 7:5, Targum Yerushalmi to Num. 24:24[48]).

We propose that the two definitions are indeed linked, as follows: The phenomenon of amalgamation / consolidation is the natural outcome of the refining / purification of metal. That is, when metal is heated up to its melting point, this causes it to expel all impurities. However, the internal micro-vacuums created by the removal of the foreign matter are filled immediately with the purified molten metal, bringing about an absolute joining and unification of the purified elements.

[Parenthetically, by re-arranging its letters, the root צרף becomes פצר (badger / urge / pressure – item #6 above). As explained earlier, פצרinvolves an attempt to bring about a result via pressure and stress, through non-stop, incessant verbal pleas. Likewise, צרף denotes using pressure and stress to cause the discharge of impurities].

12. צרד (dry) - This word is related to the concepts of contracting / gathering / combining materials by drying them out. This is a Talmudic word not found in Scripture. We find it both in the context of food (צָרִיד - Maaser Sheini 2:4[49]), and in the context of a sound being dry, or hoarse (צָרוּד - Rosh Hashana 27b).[50] Both of these instances are interpreted by the early commentators (in their respective locations) as dry.[51] As mentioned above (item #10), dryness causes contraction and shriveling. In Scripture, dryness and shriveling take on similar meanings, such as the reference to dry grapes (i.e., raisins) as צִמֻּקִים in I Sam. 30:12,[52] or the mention of shriveled breasts שָׁדַיִם צֹמְקִים)) in Hos. 9:14, which the Targum and Metz. Tzion defines as dry breasts.[53] We also find in the Talmud (Shabbat 37b) that overcooked food is מצטמק, which Rashi explains to mean shriveled.[54]

13. צרח (shout) - This root is related to stress / crowding / gathering. It refers to cries in reaction to some physical or emotional sorrow / stress,[55] and also refers to a tight / narrow place.[56]

14. צרך (need) - The feelings and/or situations of pressure / distress / stress / cramped are all common features of poverty and need. There is but a single appearance of this root in all of Scripture (II Chron. 2:15).[57] However, it is more commonly used in Mishnaic Hebrew (e.g. Brachot 3:6) and in Aramaic. The word pauper (אֶבְיוֹן) is rendered by Targum Yerushalmi (Deut. 15:11, 24:14[58]) with the Aramaic word צְרִיכָא, needy. This is also the meaning of the invitation we issue to indigent guests in the Passover Hagaddah: כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח, “let all who are needy come and partake of the Paschal meal.”

15. צרע (illness / leprosy) - Pressure / distress / stress are likewise symptoms of an ill person. Our Sages (Tanchuma Metzora 2) expound the word צָרוֹת (plural of צָרָה, tribulation) as צָרַעַת (leprosy / illness).[59] Another hint to this linkage is found in the Talmud (Arachin 16a), where the Sages explain that one is afflicted with צָרַעַת as punishment for his stinginess, which is referred to as צָרוּת עַיִן, "narrowness" of eyes (i.e., he is unwilling to share his wealth with others).[60]

Ibn Ezra also links the word צִרְעָה (hornet-swarm) to צָרַעַת (seeing the root צרע as a term indicated various manifestations of affliction).[61]

16. צרה (liquid extract / syrup / sap) - The actions of sucking / absorbing / pushing are all involved in producing liquid essence.

The word צֳרִי (derived from the root צָרָה), appears several times in Scripture (e.g. Gen. 37:25[62]). It is defined in the Talmud (Shabbat 26a) as שְׂרָף, the sap that is extracted from a certain tree. [63][We note parenthetically that the term שְׂרָף is very similar in sound to the English word "syrup." Similarly, Rashi says that it means גומ"א in Old French, which resembles the English word "gum," which is indeed a gelatinous substance extracted from certain plants].

The system of liquids that sustain trees is one of the astonishing wonders of God's natural world. In contrast to a person, for example, who is created with a heart that continuously pumps blood throughout all parts of his body, there is no similar mechanism in trees. The explanations for this phenomenon vary, with some scientists acknowledging that they lack a comprehensive explanation for the mechanics of the overall system (especially in giant trees such as the Sequoia). What is clear, however, according to all the views, is that the liquids are transported through a system of capillary action in artery-like passageways, through a combination of suctioning / pulling from above, initiated by the evaporation of moisture from the leaves on the one hand, and a pushing / pressure from the water absorbed by the roots below on the other hand.

Whereas the verbשׂרף (burn) in Hebrew denotes heat and the byproducts of fire, the verb שׂרף in Aramaic takes on the meaning of גמיעה (drinking, sipping and gulping) [64][equivalent to the Scriptural גמיאה, see Rashi to Gen. 24:17, Avodah Zarah 29b and Nazir 36b[65]], מציצה (sucking - see Tiferet Yisrael to Avodah Zarah 2:5[66]), andשאיבה (drawing - see Zohar 3:154b[67] and Rashi to Brachot 61b, who appears to equate מציצה with שאיבה[68]).

Thus, to summarize, the צֳרִי is the fluid that drips out of the tree, [69] and the Aramaic nounשְׂרָף is an adaptation of the Aramaic verb שׂרף - the action central to the wondrous system of drawing and pressing that we have just described.

As noted above, a twig planted in order to grow a tree, is referred to as a נֵצֶר (see Isa. 11:1, 14:19, and 60:21). Perhaps we can propose that this name also derives from its primary sustenance, the צֳרִי / שְׂרָף. This can be explained by the fact that the word צרי is similar to the word [70]טרי, which also indicates moisture in Scripture (see Jud. 15:15; Isa. 1:6). Moreover, both the root צר and the root טר can mean preserving in Scripture, as in, Preserver (נוֹצֵר) of Kindness (Ex. 34:6), and You shall not preserve (תִטוֹר) a grudge (Lev. 19:18). [71]Thus, the branch is named after the primary sustainer that guards and preserves its life in all its forms, namely, water. [See also our essay in Parashat Tetzaveh on the meaning of the root טר].

From between the distresses [בין המצרים, the woe-filled 3-week period leading up to the Temple's destruction], let us call out to God, that He transform it speedily to a festival and holiday, and He shall lead us from the straits [מיצר] to wide-open relief, and we shall say before Him songs of praise in His Sacred Courtyards [חצרות] speedily in our days. Amen.

[1] רשר"ה הירש במ' כה:יז - צרור את המדינים - 'צרר': צמצום, דחיסה, הגבלה של כח. [2] כמו: אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב (דברים כח:יב). [3] קה"ר ג:כו - תני אחת נשמתן של צדיקים ואחת נשמתן של רשעים כולם עולות למרום, אלא שנשמותיהן של צדיקים הם נתונות באוצר שכן אביגיל אמרה לדוד ברוח הקדש: והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים (ש"א כה:כט). [4] תענית כג. - בימי שמעון בן שטח, שירדו להם גשמים... עד שנעשו... שעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב, וצררו מהם דוגמא לדורות; רש"י - וצררו - קשרו ואצרו. [5] וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר (וי' כה:ה), כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ (דב' כד:כא), כַגֶּפֶן... כְּבוֹצֵר עַל סַלְסִלּוֹת (יר' ו:ט). [6] רש"י פירש ש"בצירה" היא לשון לקיטה: ב"מ פט: - עודרים בתאנים, וגודרים בתמרים, ובוצרים בענבים, ומוסקין בזיתים; רש"י - עודרין מוסקין בוצרין גודרין - כולם לשון לקיטה הן, לכל מין ומין. ויש במשמעות "לקיטה" אסיפה סתם, כדמצינו אצל הקש והמן (שמ' ה:יב, במ' יא:ח). [7] ומופיע גם בענין נגעים בהשאלה: נגע' ד:ג - בִּמְבֻצָּר; ר"ש - מבוצר - ב' שערות באמצע הנגע כמבצר באמצע העיר. [8] וכן: יר' ו:כז - נְתַתִּיךָ בְעַמִּי מִבְצָר; מצ"ד - נתתיך בעמי מחוזק כמגדל מבצר ולא תירא מהם. [9] וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם (בר' יא:ו), וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה (איוב מב:ב), וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג (יר' יז:ח). [10] י"ש (ב:סא,ב-סב,א -ת"ד) - וישמש מן 'בצר' ללשון מניעה, כמו: וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם (בר' יא:ו), וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה (איוב מב:ב) כי הדבר המנוע הרי הוא כמבוצר... ומענין 'מבצר', שם 'בציר' להוראת אסיפת הענבים, כי שם 'בציר' שם התכלית, והיינו הכנסת פרי הגפן להיותו בצור ומשומר, וכטעם 'אוצר' - שיהיה נצור, חסון, אגור ואסוף. אמר: כי כָּלָה בָצִיר אֹסֶף בְּלִי יָבוֹא (ישע' לב:י)... ושרש 'בצר' יתכן שהוא מורכב מן 'בא'-'צר' - היינו ביאה במצור, צרור ומקושר היטב. י"ש (ג:יא,א) - וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם (בר' יא:ו), וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה (איוב מב:ב)... לשון מניעה וסגירת דבר - מושאל מן 'מבצר' (כגון במ' לב:יז), וערים 'בצורות' (כגון יחז' לו:לה). ר"ל, שנבצר הדבר ונסגר מבלי שיכולין לבא אליו כסגור במבצר, שאינו יכול לצאת. [11] בחילוף אותיות אחע"ה. [12] שרש ישע (ערך 'חצר' - ת"ד) - 'חצר' כמו 'עצר' על היותו עוצר ומחסה לדבר העצור וכנוס בתוכו. וטעם דומה מציע גם למלה "חצוצרה": חצצרות כסף (במ' י:ב): כלי זמר עשוי לאסוף עם המפוזר ביום קרב, וא"כ 'חצר' כמו 'עצר' הנזכר.בדומה לשתי ההוראות שרש 'זעק': 1. צעקה (ירמיה נ:מו), 2. קיבוץ ואסיפה (יהושע ח:טז). [13] כמו: עָצֹר עָצַר ה' (בר' כ:יח), עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת (שם טז:ב), וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם (דב' יא:יז), אִשָּׁה עֲצֻרָה לָנוּ (ש"א כא:ו). [14] ע"ז עא. - אל יאמר אדם לעובד כוכבים עול תחתי לעוצר; רש"י - עול תחתי לעוצר - ...לשון אחר, לשון אוצר שממונה על אוצרות יין ושמן של מלך לגבות ולאצור. [15] דנ' י:ח - וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ; רש"י - ולא עצרתי כח - כלומר לא כנסתי, כל כחי הלך מקרבי. [16] בר' מ:יא - וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם; ת"א - וּנְסֵיבִית יַת עִנְבַיָיא וְעַצְרִית יַתְהוֹן. [17] שופ' ו:יא - חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת; ת"י - חָבֵיט חִטִין בְּמַעֲצַרְתָּא. [18] לפי מח' מנחם, שרש כולם הוא 'צר' (שרש בן י' מחלקות לשיטתו). ולפי רד"ק וסיע', ההוראות הבאות מופיעות בב' ערכים, 'צור' ו'צרר' (גם ההוראות מסוכמות מת"ד רד"ק שם). אמנם כתב רד"ק שהגם שחילק את 'צור' מ'צרר', בכ"ז הם "ב' שרשים בענין אחד", כך שהפער בין מנחם לרד"ק לעניינינו מוגבל לכאורה רק לשמות הערכים. [19] הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר (שמות יז:ו). [20] עָרֵי מִבְצָר וְגִדְרֹת צֹאן (במדבר לב:לו). [21] וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר (דברים כ:כ). [22] צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי (תהלים קיט:קמג). [23] תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה (תהלים י:א). [24] וְצִיר בַּגּוֹיִם שָׁלוּחַ (יר' מט:יד), הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים (ישע' יח:ב), וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ (יהושע ט:ד). [25] הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ (משלי כו:יד). [26] וְצָרְרוּ אֶתְכֶם (במדבר לג:נה), צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים (במדבר כה:יז). [27] רד"ק (שרשים, ערך 'צרר') כתב ש'צרר' ו'צור' הם "שני שרשים בענין אחד", כנ"ל, וענינו פירש בערך 'צור'. וזו לשנו שם: יעמדו סביבותיה במצור עד רדתה מרעב. [28] מִן הַמֵּצַר (תה' קיח:ה). כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים (איכה א:ג). [29] וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ (בראשית מב:לה). [30] ב"מ קז. - אילן העומד על המיצר - יחלוקו. [31] ראה רש"י במ' לד:ו, ז; רש"י יהושע טו:ב, ה, יא, יח:יב. [32] ומצאנו שרש זה כשמו של כלי חידוד: ש"א יג:כא - הַפְּצִירָה פִים. רש"י מסביר את הכינוי ע"ש ריבוי פיותיו: רש"י - פיות וחידודים הרבה היתה להם לחדד המחרשת והאתים. אולם, אף הוא קשור להכרח, כי ריבוי חידודיו מבטיחים -מכריחים- את התוצאה הרצויה. [33] וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד (בר' יט:ג), וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט (בר' יט:ט), וַיִּפְצַר בּוֹ לָקַחַת וַיְמָאֵן (מ"ב ה:טז), וַיִּפְצַר בּוֹ חֹתְנוֹ (שופ' יט:ז), וַיִּפְצְרוּ בוֹ עַד בֹּשׁ (מ"ב ב:יז), וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר (ש"א טו:כג). [34] כלשון מהרז"ו בפירושו לברייתא ל"ב מידות שהתורה נדרשת בהם: מהרז"ו (הקדמה לפ' למדרש רבה) - תיבת ברא מורה על בריאת יש מאין, אבל יצר משמע יש מיש. [35] כמו: וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה (בראשית ב:ז). [36] כפי שפי' אלשיך: תה' לג:טו - הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם; אלשיך - היוצר יחד לבם... כלומר כי הנה בכל לב ולב אשר לכל איש ואיש יש יצר הטוב ויצר הרע, והוא יתברך היוצר אחדות לבם שהם שתי בחינות הלב יחד. ואכן הפסוק "יצר מחשבות מבין" נדרש במדרש מלשון יצירה לפי מתנות כהונה: ב"ר ט:ג - רבי חגי בשם רי"א... שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ... וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ (דה"א כח:ט), קודם עד שלא נוצרה מחשבה בלבו של אדם כבר היא גלויה לפניך; מת"כ - עד שלא נוצרה - דייק מדכתיב יצר מחשבות, ודרש יצר לשון יצירה. יצירה של המחשבה הוא הקב"ה מבין. [37] י"ש (ב:נג,א - ת"ד): 'יצר' מן 'צר', המורה על הדוחק וההידוק... הפעל שלו: וייצר ה' אלהים את האדם (בר' ב:ז)... ותאר השם: וכל יצר מחשבות לבו (בראשית ו:ה)... שהצורה הוא הפעל השכליי המקשר הדברים המנותחים ועושה לו מקבוצם ציור אחד שלם. [38] רד"ק (ערך 'יצר'): הַשְׁלִיכֵהוּ אֶל הַיּוֹצֵר (זכריה יא:יג), וָאַשְׁלִיךְ אֹתוֹ בֵּית ה' אֶל הַיּוֹצֵר (שם), הוא כמו אוצֵר, מענין אוצָר. [39] קה"ר ב:א [יא] - ויצר ה' אלהים את האדם - מה ת"ל אשר יצר (בר' ב:ח), אלא הצור הוא צייר נאה, כביכול מתגאה בעולמו. [40] אין צור כאלהינו אין צייר כאלהינו... הקב"ה צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים. [41] צור ילדך תשי (דב' לב:יח) - התשתם כוחו של יוצר. [42] י"ש (ב:נג,א - ת"ד): נקרא 'נצר' ע''ש הקשור החזק שלא יתפזר, כטעם "אוצר", לשון צרירה וקשור. והוא ענין 'נצר' להוראת הנטיעה... ששומרים ונוטרים אותה להעשות אילן: נצר מטעי (ישע' ס:כא); ונצר משרשיו יפרה (ישע' יא:א). [43] ישע' כח:כ - כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ; רש"י - כי קצר המצע מהשתרע - כי אביא עליכם שונא דוחק אתכם. [44] וי' יג:כג - צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הִוא; רש"י - צרבת השחין - צרבת לשון רגיעת עור הנרגע מחמת חימום... רייטרי"ר בלע"ז [לכווץ][44]. צרבת - ריטריימינ"ט בלע"ז [כיווץ]. [45] ספר זכרון על רש"י מסביר את הקשר בין 'רגיעה' ל'כיווץ': ספר הזכרון על רש"יi - נרתע העור לאחור ונכווץ, מלשון: עורי רגע דאיוב. כך פרש"י שם באיוב: איוב ז:ה - עוֹרִי רָגַע; רש"י - רגע - נקמט כמו רוגע הים (ישעיה נא). יר' לא:לד - רֹגַע הַיָּם; רש"י - רוגע הים - מנידו ומרתיחו ונעשה קמטים קמטים כמו: עורי רגע (איוב ז). ~~~תת-הערה: iלרבינו אברהם בר' שלמה הלוי בקראט (ממגורשי ספרד. חובר בתוניס, שנת רס"ז. מובא בספר י"א מפרשי רש"י). [46] בחילוף אותיות בומ"ף. [47] מלאכי ג:ב - כִּי הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף; מצ"צ - מצרף - ענין זכוך מהסיג כמו צרפתיך ולא בכסף (ישע' מח:י). [48] ברכות ז:ה - בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין לַזִּמּוּן. במ' כד:כד - וְצִים מִיַּד כִּתִּים וְעִנּוּ אַשּׁוּר; תר"י - וְיִצְרְפוּן עִמְהוֹן לִגְיוֹנִין סַגְיַין מִן דְרוֹמָאֵי וִישַׁעְבְּדוּן אֲתוּרַיָא. [49] מעשר שני ב:ד - כַּרְשִׁינֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, יֵאָכְלוּ צִמְחוֹנִים... וְשֶׁל תְּרוּמָה... שַּׁמַּאי אוֹמֵר, יֵאָכְלוּ צָרִיד; ר"ש - צריד - לשון יובש כמו: צריד של מנחות, בפ"ב דחולין (לו.). [50] ר"ה כז: - היה קולו דק או עבה או צרוד - כשר, שכל הקולות כשירין בשופר; אור זרוע (חלק ב, הלכ' ר"ה, ס' רנט) - היה קולו דק או עבה או צרוד פי' יבש - כשר. [51] ובתרגום יונתן (ויק' ט:יז, כד:ז, במד' ה:כו, מ"ב ט:ל), המלה מורה על אבקה יבשה. [52] ש"א ל:יב - וּשְׁנֵי צִמֻּקִים וַיֹּאכַל; ת"י - וּתְרֵין אִיתְכְּלִין דְעִינְבִין יַבִּישִׁין; מצ"צ - צמוקים - ענבים יבשים והוא מל' ושדים צומקים (הושע ט). [53] הושע ט:יד - תֵּן לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל וְשָׁדַיִם צֹמְקִים; ת"י - וּשְׁדֵין יְבִשִׁין; מצ"צ - צומקים - יבשים ונגובים ולזה יקראו הענבים היבשים צמוקים. [54] שבת לז: - שמע מינה: מצטמק ויפה לו מותר; רש"י - מצטמק - מתמעט וכויץ, רטיי"ט [אוצר לעזי רש"י: מתכווץ, מצטמצם] לשון שדים צומקין (הושע ט). [55] כגון: צפניה א:יד-טו - מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבּוֹר. יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה. [56] כגון: ש"א יג:ו - וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר לוֹ כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת; רש"י - ובצרחים - פליישי"ץ בלע"ז. אוצר לעזי רש"י: מצודת גדר בנויה מעצים מסורגים. ובאהלי יהודה כתב שהוא מגדל גבוה וצר, "לא תסיג יד צר ואויב לבוא אל שעריו". [57] דה"ב ב:טו - וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן הַלְּבָנוֹן כְּכָל צָרְכֶּךָ. [58] דברים טו:יא - פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ; תר"י - מִפְתַּח יַת יְדֵיכוֹן לַאֲחֵיכוֹן מִסְכֵּינַיָא וְלִצְרִיכַיָא. דברים כד:יד - לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן; תר"י - לָא תַעֲצוּן אַגְרָא דַאֲגִירָא מִסְכֵּינָא וּצְרִיכָא. [59] מדרש תנחומא (בובר) פ' מצורע - שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ (משלי כא:כג), אל תהי קורא כן, אלא שומר מצרעת נפשו. [60] ערכין טז. - א"ר יוחנן על ז' דברים נגעים באין: על לשון הרע... ועל צרות העין, דכתיב: ובא אשר לו הבית... ותנא דבי ר' ישמעאל: מי שמיוחד ביתו לו; שיטת הקדמונים - על צרות עין. שעינו צרה בשלו, שאינו רוצה שיהנו אחרים משלו. [61] דב' ז:כ - הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח ה'; אב"ע - הצרעה - חולי... מגזרת צרעת. [62] בראשית לז:כה - וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט. [63] שבת כו. - ר' שמעון בן אלעזר אומר: הצרי אינו אלא שרף מעצי הקטף. וכן בתרגום המיוחס ליב"ע: ת"י בראשית לז:כה - וּגְמַלֵיהוֹן טְעוּנִין שַׁעֲוָה וּשְׂרַף קְטַף. [64] וכן בשפה הערבית, המלה "לשתות" היא "שׁרבּ" (شرب). [65] רש"י - הגמיאיני נא - לשון גמיעה, הומיי"ר בלע"ז. עבודה זרה כט: - מפני מה אסרו גבינות עובדי כוכבים... שמעמידין אותה בקיבה של נבילה... והלא קיבת [קרבן] עולה חמורה מקיבת נבילה, [ובכל זאת] כהן... שורפה חיה; רש"י - שורפה - הומי"ר בלע"ז, גומעה. וכן: רש"י נזיר לו: - שריף מישרף - שגומע ואוכל. וראה הכוה"ק וי' כא:ט בהרחבה. השוה גם תענית כד,ב. [66] תפארת ישראל ע"ז ב:ה - שורפה - לשון שרף הנוטף, ור"ל גומעה ומוצצה. חיה - ר"ל כשהקיבה עדיין חי ולא נתבשל, אז רשאי למצוץ החלב שבה. [67] זוהר ג:קנד,ב (עם תרגום הסולם) - דִּגְלָא תְּלִיתָאָה שׁוֹר [דגל השלישי (שהוא דגל מחנה דן, הוא פני) שור]... כַּד צָחֵי, אָזִיל לְגַבֵּי הַהוּא נְהַר דִּינוּר, וְשָׁאִיב לֵיהּ בִּגְמִיעָא חֲדָא [כשצמא, הולך אל נהר דינור ושואב אותו בגמיאה אחת]. [68] ברכות סא: - ריאה שואבת... משקין; רש"י – שואבת... משקין - אף על פי שהן נכנסין בכרס דרך הושט, הריאה מוצצתן ושואבתן. [69] ושמא יש להציע שגם הלעז של רש"י הנ"ל -גומ"א- בעצמה נובעת מלשון "גמיאה" בלשון הקודש, שאכן ענינה השאיבה והמציצה, המניעים את השרף לכל ענפי האילן. [70] בחילוף אותיות צ' וט', דוגמת: צל = טלל (בר' יט:ח), צלע = טלע (שם לב:לב) נצר = נטר (שמ' לד:ז, דב' לב:י), צבי = טביא (דב' יב:טו), ציפורן = טופרא (שם כא:יב), צהרים = טיהרא (שם כח:כט), עצל = עטלא (מש' ו:ו). [71] וע' תרגומים לשמ' לד:ז, דב' לב:י, ישע' ח:טז.

50 views0 comments


bottom of page