top of page
  • yehoshua steinberg

Toldot: Heal, Esau! ~ Yehoshua Steinberg

The battle between Esau and Jacob, first introduced to us in Parashat Toldot, is far beyond sibling rivalry or a personal struggle - it essentially encapsulates two completely different worldviews.

This week's article focuses on the root of the name Jacob, עקב, which appears in our Parashah three times with three different meanings: a) Because / due to. B) circumvention, crookedness. C) The back of the foot. In this article, we attempt to find the common denominator for these apparently unconnected imports, and the deep connection between this word and the brothers' ungoing underlying struggle that accompanies Jewish and world history.

Video Summaryוְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב (בראשית כה:כו).

After that, his brother emerged, with his hand grasping on to the heel [בַּעֲקֵב] of Esau; so he [Isaac] called his name Jacob [יַעֲקֹב] (Gen. 25:26).

In this passage, the Torah reveals to us the etymological basis for Jacob’s name—it is related to the word עקב in the sense of heel. That said, the word עקב appears in this week’s Parashah twice more, but with two additional meanings: In one case, God promises Isaac the He will give him the Holy Land: Gen. 26:4–5 - I will increase your offspring like the stars of the heavens… because [עֵקֶב] Abraham obeyed My voice.[1] Later on, when Jacob slyly receives Isaac’s blessings instead of Esau, Esau complains about this and uses a form of עקב when doing so: Gen. 27:36 - Is it because his name is Jacob that he outwitted me [וַיַּעְקְבֵנִי] these two times? He took away my birthright and see, now he took away my blessing.[2]

Ramban lists three disparate meanings of the root עקב: A) because of, due to; B) bypassing[3] / circumventing, something twisted or serpentine; C) the back part of the foot [עקב], i.e. the heel. Ramban (based on Onkelus’ translation) suggests a common theme to all these meanings: circuitousness.

Ramban on Deut. 7:12 – “Onkelus… translated it to mean something twisted, derived from: And the crooked path [העקוב] shall be made level (Isa. 40:4) - the twisted road going this way and that. In this vein also: polluted [עקוב] with blood (Hos. 6:8) - encircled, surrounded. It therefore means to say: the reason for your obeying these laws and keeping them would be so that God may preserve his covenant with you; [Onkelus] interpreted this well.

Similar is: Because of [בגלל] this thing (Deut.15:10) - for this reason; the wordבגלל is related to: and they rolled [גללו] the stone from the well’s mouth (Gen. 29:3).

It is further my opinion that any usage ofעקב involves a turning or rolling, as in: The heart is deceitful [עקוב] above all things (Jer. 17:9); He has deceived me [ויעקבני] these two times (Gen. 27:36); But Jehu did it in cunning [בעקבה] (II Kgs. 10:19) - all of these indicate something twisted and roundabout. That is why Jacob [יעקב] is called Jeshurun [from the root ישר, denoting straight], because the opposite of “twisted” העקוב is the straight / levelמישור. And the back part of the foot is called עקב: his hand grasped Esau’s heel [עקב] (Gen. 25:26), because it is rounded.”[4]

As mentioned earlier, the Pentateuch itself already implies that Jacob’s name is derived from the root עקב: After that, his brother emerged, with his hand grasping on to the heel [בַּעֲקֵב] of Esau; so he [Isaac] called his name Jacob [יַעֲקֹב] (Gen. 25:26) – in other words, the name Jacob refers to the back part of the foot that Jacob was holding. However, Esau associates the name with delay and tarrying[5] (and by extension deceit[6]): Is he not rightly named Jacob? For he has deceived me [ויעקבני] these two times (Gen. 27:36).

It cannot be denied that the root עקב bears the meanings Esau attributes to it as well, i.e. delay and tarrying. Indeed, all the meanings of עקב that Ramban cited are related in some way to these same meanings, and Ramban himself explained that the basic meaning of עקב is twisting and turning, and upon reflection, twisting and turning – unlike level or straight movement— represent delay, tarrying and prevention. As we all know, the fastest way to travel between two points is a straight line.

The other meanings of עקב can be explained in this way as well: A) because - the result of a particular act (such as its reward) is not automatic, but is usually postponed until the completion of the act; B) bypassing and crookedness - these are the opposite of both physical and figurative straightness, and thus represent a detour or a delay in progress; C) heels of the feet – note that the human heel brakes and prevents progress [cf. English expression “to dig one’s heels in”].

Moreover, further support for this definition of delay, tarrying and prevention may be gleaned from comparisons with other roots containing the two-letter string עק, all of which share the related meanings of distress, enclosure, twistedness, prevention, and straights / border, as in the following:

1. עקב(multiple meanings) - A) borderline / end of the body;[7] B) end / closure of a process;[8] C) prevention of progress (ויעקבני).[9]

2. עקד(binding, turning and closure) - see Gen. 22:9.[10]

3. עקה/ מעקה (banister / railing) - see Deut. 22:8.[11]

4. עיק(oppressive, enclosing, twisting, restricting) - see Amos 2:13, Ps. 66:11; 55:4.[12]

5. עקל(twisted, crooked) - see Jud. 5:6, Ps. 125:5.[13]

6. עקר (closed off / limited from birth) - see Abarbanel to Gen. 29:31.[14]

7. עקש(twisted / crooked) - see Deut. 32:5.[15]

The same holds true for words that end with the lettersעק as well, no matter which letters precede this string:

8. זעקה / צעקה (calling for help) - Such cries are the result of a sense of constriction and distress.[16]

9. עקם (twisted, perverted) - In Rabbinic Hebrew.[17]

10. עקץ (appendix) - In Rabbinic Hebrew this refers to an appendix that exerts pressure and stings.[18]

11. עקף(delay / sneakiness) - In Rabbinic Hebrew.[19]

Rashi, at the beginning of this week’s portion (in his second explanation), cites the Rabbinic interpretation of the verse: Gen. 25:22 - and the children struggled [ויתרוצצו] together within her; Rashi – "ויתרוצצו - they struggled - one is forced to explain this using a Midrashic approach: they struggled with one another, arguing about the inheritance of both worlds."[20] The Midrash describes the brothers' dispute in greater detail: Tanna Devei Eliyahu Zuta (Ish Shalom edition) Section 19 – “Jacob said to Esau… ‘We have two worlds before us: This World, and the World to Come. This World contains eating and drinking, dealing in business, marrying a wife and fathering sons and daughters, but the world to come is not like that…’ Straight away, Esau denied the resurrection, saying: ‘The living, who breathe and possess a spirit - die; wherefore then ought I believe that the dead will return to life?’”[21]

We suggest that the conflict expressed in this Midrash corresponds to Esau’s later accusing Jacob of having deceived him twice - ויעקבני זה פעמיים. Esau claims that Jacob’s intent is to place obstacles before him and prevent him from progressing. Jacob answers that he doesn’t deny the charge, because his objective is indeed to delay him, but not as Esau thinks.

Jacob describes to Esau the two worlds before them: A) the material world, which is transient and ephemeral, and B) the True World, the Eternal World. By holding onto his heel, Jacob hints to Esau the following message:

“Take a good look before you decide to jump into the 'rat race' of this world, which will fill up your life and drain all your strength. Instead, let us both tarry and devote some years to learning the ways of God at the study house of Shem and Eber, so that the two of us can acquire both worlds. That way, we will follow in the footsteps of our forbearer Abraham, to whom the Blessed One promised reward as a consequence of his righteousness: I… will give unto your seed all these lands… as reward [עקב] for Abraham having hearkened to My voice (Gen. 26:4-5).”

This follows Ibn Ezra’s approach at interpreting the above promise: Gen. 22:18 - because you have hearkened to My voice; Ibn Ezra - “עקב - reward at the end.”[22]

Haketav Vehakabbalah explains the reason that reward is called עקב: "…because reward is what comes at the end of the act, just as the heel is found at the end of the body. Thus 'reward' at the end is called 'ekev.'"[23]

In conclusion: Jacob proposes the positive aspect of delay [עיכוב] to his brother, i.e. the עקב / reward that in the end awaits those who do not waste their lives solely on fleeting, temporal pleasures. May God grant us the opportunity to devote our lives consistently [בעקביות] to His eternal Torah, and as a consequence [עקב], may we merit both joy in This World and eternity in the Next. Amen.

[1] בראשית כו:ד, ה - וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל... עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי. [2] בראשית כז:לו - וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי. [3] לשון חז"ל: ב"ק קיג. - ר"ע אומר אין באין עליו בעקיפין מפני קידוש השם. [4] רמב"ן דב' ז:יב - אונקלוס תרגם חלף... עשאו לשון סבוב, נגזר מן: וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר (ישע' מ:ד) - הדרך המעוקל ההולך סביב סביב, וכן: עֲקֻבָּה מִדָּם (הושע ו:ח) - מסובבת ומוקפת. יאמר, והיה סבת שמעכם המשפטים ועשותכם אותם שישמור השם לכם בריתו, ויפה פירש [אונקלוס]. ודומה לזה: בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה (דב' טו:י) - בסבתו, מלשון: וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבן (בר' כט:ג). וכן על דעתי, כל לשון עקיבה גלגול וסבוב. עָקֹב הַלֵּב (יר' יז:ט), וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם (בר' כז:לו), וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה (מ"ב י:יט), ענין גלגולין וסבות. ולכן יקראו יעקב "ישורון", כי היפך העקוב מישור. וכן אחורי הרגל שנקרא עקב: וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו (בר' כה:כו), יקראנו כן בעבור היותו מעוגל. [5]עקב = עיכוב, בחילוף האותיות כ' וק'. [6] כלשון רש"י במקום אחר: רש"י מ"ב י:יט - בעקבה - במרמה, לשון: ויעקבני (בראשית כז:לו). [7]אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב (בר' כה:כו). [8]עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע (שם כו:ה). [9] וַיַּעְקְבֵנִי (שם כז:לו). [10] כפי שפירש רד"ק (ערך 'עקד'): וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ (בראשית כב:ט) - ויקשור. עֲקֻדִּים נְקֻדִּים (שם ל:לט), פירוש שהכתמים שלהן במקום שקושרין אותו היד והרגל, שכופפין היד על הרגל וקושרין ובאותו מקום היו כתמיהם לכך קראן עקודים. [11] דברים כב:ח - וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ; רש"י - מעקה - גדר סביב לגג. [12]רד"ק (ערך 'עיק') - אָנֹכִי מֵעִיק (עמוס ב:יג), שַׂמְתָּ מוּעָקָה (תה' סו:יא), עָקַת רָשָׁע (תה' נה:ד) - תרגום צרה עקה. וכן פרש"י את כולם: רש"י עמוס ב:יג - מעיק - תרגום של מציק. רש"י תה' סו:יא - מועקה - ל' מסגר וכל המעיק והמציק כמוהו. רש"י תה' נה:ד - עקת - ל' מצוק. [13] שופטים ה:ו - אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת;מצ"צ - עקלקלות - מלשון מעוקל ומעוקם. וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם (תהלים קכה:ה), ופירש רד"ק (ערך 'עקל') - כלם ענין עוות. חבקוק א:ד - עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל; מצ"צ - מעוקל - ענין עקום. ישעיהו כז:א - וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן; מצ"צ - עקלתון - ענין עקום ועוות כמו אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת (שופטים ה). ובגמרא מצינו "עקלתון" על קוים נטוים צמודים (זיגזג): ב"ב קב:-קג: - מתני'. האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך, היו שם... סלעים גבוהין י' טפחים - אינן נמדדין עמה... בעי רבי ירמיה: כשיר [סלעים המפוזרים בצורת צמיד], מהו? כשורה [סלעים המפוזרים בשורה אחת ישרה] מהו? איצטדינין [סלעים המפוז' בצורת קרני השור], מהו? דרך עקלתון סלעים המפוז' בצורת זיגזג, מהו? תיקו. רשב"ם ותוס' ישנים שירטטו את ה"עקלתון" כעין האות הלועזית W, ובמאירת עינים (חו"מ ריח:ג) צייר גם Z, שכולם מתארים קווים אלכסוניות הפונים לכאן או לכאן. וז"ל הערוך (ערך 'איצטדינן'): באיצטדינין מהו דרך עקלתון מהו - פירוש איצטדינין אלכסון. קצת משמע שהבין ששתיהן שאלה אחת, היינו שהמאפיין המיוחד של האיצטדי(ו)ן הוא סידור מושבי הצופים בצורה אלכסונית, והיינו ל' "עקלתון" המורה על צורה זו (ויהיה "אלכסון" = ל"עקלתון" בחילוף אותיות המבטא וחילוף מיקום אותיות). וראה פ' רבנו גרשום שפ' בצורה קצת שונה. [14] אברבנאל בראשית כט:לא - וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה... הנה האמהות היו כלן עקרות... אברבנאל בראשית כט - שעקרה רוצה לומר עקר אותה ובדרך השגחתו סגר ה' בעד רחמה. [15] דב' לב:ה - דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל; ספרי האזינו שח:ה - דור עקש - אמר להם משה לישראל עקמנים. רש"י - עקש - עקום ומעוקל, כמו: וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ (מיכה ג:ט), ובלשון משנה חולדה ששיניה עקומות ועקושות. [16] תהלים קז:ו - וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם. שופטים ד:ג - וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'... וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה. שם ו:ו - וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן וַיִּזְעֲקוּ. שמות ב:כג - וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ. ירמיהו מח:ד - נִשְׁבְּרָה מוֹאָב הִשְׁמִיעוּ זְּעָקָה. [17] מגילה כד: - משנה - כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו... גמרא - עקומות, עקושות - לא ישא את כפיו; רש"י - עקומות - כפופות. עקושות - לצידיהן. [18] סוכה לא:-לב. - לולב כפוף, קווץ... פסול; רש"י - קווץ - שיוצאין בשדרה שלו עוקצין כמין קוצין. [19] ערוך (ערך 'עקף') - אין באין עליו - פירוש בערמומיות; תוס' הערוך - בלי עכוב ודבר מונע. [20] בראשית כה:כב - וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ; רש"י - וַיִּתְרֹצְצוּ - על כרחך המקרא הזה אומר דורשני... דבר אחר מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות. [21] אליהו זוטא (איש שלום, פ' יט -ת"ד) - אמר [לו] יעקב לעשו... שני עולמות יש לפנינו העולם הזה והעולם הבא, העולם הזה יש בו אכילה ושתיה משא ומתן לשאת אשה ולהוליד בנים ובנות, אבל העוה"ב אינו כן... מיד כפר עשו בתחיית המתים, מה חיים שיש בהם רוח ונשמה מתים, שמתו מנין שיחיו. [22] בר' כב:יח -עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעתָּ; אב"ע - עקב - שכר באחרית. [23] הכתב והקבלה - עקב - וטעם הנחת שם עקב על השכר כתבו המפרשים בעבור שהוא בא בסוף המעשה כמו שהעקב בסוף הגוף, וכמוהו נקרא השכר אחרית, כמו: אם יש אחרית (משלי כג:יח).

73 views0 comments

Recent Posts

See All


bottom of page