top of page
  • yehoshua steinberg

Vayeitzei: The Unique Flock ~ The Wonders of the Holy Tongue

Our Parashah, Vayeitzei, focuses in the main on the life of Jacob our father, a shepherd by profession. Jacob was not the first of the shepherds in the Pentateuch; indeed, many of the Biblical personalities practiced this vocation, starting from Abel to Abraham and including Moshe Rabbeinu himself. Given this fact, the exclusive word for a flock of sheep in Hebrew, עדר, would have been expected to be found dozens or hundreds of times in the Chumash. However, the word עדר actually appears a total of only 11 times, and all of us in our Parashah and in the next week's portion, Vayishalach – both of which center on the life and times of Jacob and his sons – a phenomenon requiring explanation .

In this article, we examine the four disparate meanings deriving from the root עדר and suggest a relationship between them. We also look at all the words containing the letters דר and suggest a common denominator between them. And in the end, we propose a link between the meaning common to all of these words and Jacob's personality and life, and why the Jewish people itself bears his name, and not of his progenitors.

וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ... (בראשית כט:ב).

And behold! Three flocks [עֶדְרֵי] of sheep lay there beside it (Gen. 29:2).

Since many of the personalities mentioned in the Pentateuch - from Abel to Moses- engaged in shepherding as their livelihood, one might have anticipated finding dozens of instances of the word עֵדֶר (flock). But surprisingly, this word only appears eleven times throughout the entire the Pentateuch. In addition, all of these instances appear exclusively in relation to our forefather Jacob. This phenomenon begs for an explanation.

The root עדר has four meanings in Scripture:

A. A flock of sheep / cattle.[1]

B. Dig / excavate - as in: בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן, that are dug up with hoes (Isa. 7:25)].[2]

C. Arrange / array - In the verse: עֹדְרֵי מַעֲרָכָה, All of these were men of war (I Chron. 12:39), Metz. Tzion renders עֹדְרֵי מַעֲרָכָה as soldiers arranged in formation. A few verses earlier, Scripture says of these soldiers, וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב. Most commentators interpret לַעֲדֹר similarly, i.e. to arrange a battle. However, Metz. Tzion also links this to the sense of a flock of sheep, since the soldiers move as one body.[3] Rashi (in his first interpretation) explains לַעֲדֹר in the sense of to dig / plow, but he too connects it to a battle formation, noting that plowing the field is necessary so that the soldiers can stand on level ground as neatly-arranged military units.[4]

D. Missing / disappearing - As in: no one among them was missing [נֶעְדַּר] (I Sam. 30:19).[5]

The common thread that unites all four definitions appears to be matters of arrangement / ordering. This meaning is most evident in the flocks of sheep and the military formations of soldiers, as success in both cases is expressly dependent on order and discipline. However, the עִידוּר used in the sense of digging / plowing also aims to produce nicely-arranged and orderly furrows. Moreover, part of plowing involves uprooting harmful weeds, causing them to disappear.[6]

In RSRH’s commentary to the verse נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ (Ex. 15:6), he draws a parallel between a number of roots which share the string דר, writing: "נֶאְדָּרִי, from the root אדר, is related to the roots עדר and חדר (through the interchangeable guttural letters א', ח', ה', ע') - all of which denote gathering / aggregating into an enclosure / surrounding."[7]

Indeed, in addition to these roots mentioned by RSRH, it would appear that there are numerous other words containing the two-letter string דר that likewise share similar meanings. We will examine the links between eleven such words:

1. גדר(clearly defined and enclosed site) - The Targum attributed to Yonatan renders the word גִּדְרֹת (Num. 32:16) as stables (דִירִין).[8]

2. חדר(a private, enclosed area) - see Gen. 43:30.[9]

3. דור דירה /(a private, enclosed area) - see Ps. 84:11.[10]

4. כדרכדור / (an arrangement in circular form) - As in: I will encamp [כַדּוּר] against you and lay siege against you (Isa. 29: 3). Malbim explains that this means the army will encamp opposite you in circular formation.[11]

5. מדרמדורה / (an arrangement of logs for a supervised and orderly fire) - see Ezek. 24:4.[12]

6. נדר)vow) - While the Scriptural usage generally denotes all forms of vows, the Sages used the term נדר first and foremost for vows aimed at achieving separation and disassociation [as if they are fenced off], as we find in the Mishnah (Nedarim 1:1) that one who makes a declaration with any variant of נְדָרִים is implying that “I am forbidden to you, I am separated from you, I am being distanced from you.”[13]

7. עדר(arranged) - We find several examples in which עדר is linked to סדר (order / array): In I Chron. 12:39, the expression עֹדְרֵי מַעֲרָכָה, arranging an array, is rendered by the Targum as מסדרי סדרא.[14] Similarly, in the verse, שִׁנַיִך כְּעֵדֶר הַקְצוּבוֹת, your teeth are like a flock well counted (Song 4:2), Rashi explains that they are “thin, white and neatly arranged” [i.e., the uniqueness of the עדר (flock) is its סדר (order)].[15]

8. סדר(multiple meanings) - We find instances of the word סדר in Scripture with the ס replaced by a שׂ in the word שדרות, a word denoting arrangement and organization: A) The word שְׂדֵרֹת in I Kgs. (6:9) is defined by Rashi as “arrangements of cedarwood”[16]; B) In II Kgs. (11:8), Metz. Tzion states: "The term שְּׂדֵרוֹת is equivalent to סדרות, which is an expression of ordering and arrangement. Just as orderly armies are called a מַעֲרֶכֶת, so too are they called סְדֵרוֹת."[17]

9. פדר(fat) - In his comments to Lev. 1:8, Ramban explains the meaning of the word פֶּדֶר : “In my opinion, it is not a general name for animal fats, but rather specific to the thin fats that are spread out and separate between the innards. It is one of the words that has the same meaning when permuted - פדר andפרד (separate) - because [the פֶּדֶר] separates between the innards."[18]

10. קדר(darkness ) - The darkness that we are familiar with is simply the absence of light,[19] i.e., a light is either extinguished, or hidden behind an external partition of some sort.[20] However, we also find in Scripture examples of darkness which are described as a partition in and of itself. On the verse: and Moses entered into theעֲרָפֶל (Ex. 20:18), Rashi explains that he “entered beyond three partitions: חֹשֶׁךְ, עָנָן and עֲרָפֶל.”[21] This is puzzling, because whileעָנָן andעֲרָפֶל (alternate expressions for dense vapor) are somewhat palpable and can be described as forms of partitions, how can חֹשֶׁךְ be called a partition? If the word “darkness" merely describes an absence of light achieved by extinguishing or concealing a light source, in what way can darkness itself be described as a partition? On the other hand, we find “darkness” of a different disposition in Egypt, where Scripture states: there shall be darkness … and the darkness shall be tangible (Ex. 10:21). Indeed, our Sages stated that the darkness that befell Egypt was a substantial darkness that could be felt,[22] going so far as defining it (in Ex. Rabba 14:1) as having the “thickness of a dinar.”[23]

The commentators on this Midrash struggle to explain how it is possible to measure the “thickness” of darkness. Some explain that there was some sort of partition preventing the light of day from reaching them, and this partition was as thick as a dinar. This is the difference between the termקדר and the other words for darkness (שחרות / אפילה / ערפל / עלטה). Thus, we can understand the link between קדר, a partition-like darkness, and the Talmudic termקדרה (which is based on the root קדר), a vessel that contains foods for the purpose of cooking (i.e. a pot). Indeed, when Scripture describes darkness with the expression קדר, Targum Yonatan always it translates with derivatives of the root קבל.[24] The word קבל denotes the containing / delimiting that prevents the light from proceeding; in a word, קדרות means darkness caused by aהפרדה (separation) preventing the light from reaching its destination.

11. אדר(all-encompassing) - This is the root of the word אַדֶרֶת, a cloak that surrounds and encloses the entire body, as in: וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ (I Kgs. 19:13) - he covered his face with the cloak that he was wearing.[25] Likewise, אדיר describes the power and holiness that “surrounds” the glory of God’s Presence, as it were. Scripture (Ex. 15:6) states: Your right hand, O God, is נֶאְדָּרִי with strength.[26] R’ Bachya explains that נֶאְדָּרִי means “surrounded and engulfed by the power of compassion,” and Ramban (Ha’Emunah v’Habitachon, Ch. 22) and Ricanati (on Ex. 15:6) state that it means “adorned and clothed in holiness.”[27]

In summary, all words containing the two-letter string דר denote aspects of fencing in, arranging / ordering, or separation / disassociation.

Now let us try to answer the question we raised at the beginning of this article, that is, why all the instances of the root עדר in the Pentateuch occur exclusively in connection with Jacob. By way of introduction, we first cite what our Sages asked in Sifrei with respect to Jacob / Israel, i.e. in what merit was the entire Jewish People named the Children of Israel in his honor:

Sifrei (Deut. Piska 31) - “Hear, O Israel, the Lord our God, the Lord is one (Deut. 6:4) - Why does it state [Israel and not Jacob]? Scripture [frequently] states: speak to the sons of Israel;[28] it does not state 'speak to the sons of Abraham' or 'speak to the sons of Isaac,' but rather 'speak to the sons of Israel'. Jacob had this merit… because our forefather Jacob was in fear his entire life, saying [to himself]: ‘Woe is to me if blemish shall descend from me as it did from my ancestors. Ishmael came out of Abraham, and Esau came out of Isaac, but me? Blemish will not issue from me as it did from my ancestors…’ [and yet that is precisely what seems to have happened, as it says:] and Reuben went and laid with Bilhah (Gen. 35:22). When Jacob heard about this he was shocked, saying: ‘Woe is to me, has it happened that there is some blemish within my children!’ Until he was informed by a Divine spirit that Reuben had repented, as it states [in the continuation of that same verse]: The sons of Jacob were twelve (Gen. 35:22)… and so too… when Jacob, our father, was taking leave of this world, he summoned his sons and rebuked them, each one individually (Gen. 49:1-8)… and then he called them together as one and told them: Perhaps in your hearts there is a divisiveness against the One who spoke and the world came into being? They told him: Hear, Israel our father, just as in your heart there is no divisiveness, so too in our hearts there is no divisiveness against the One who spoke and the world came into being; rather: Hear, O Israel, the lord Our God, the Lord is One.”[29]

Thus, as the Midrash explains it, Jacob was constantly concerned about his children’s righteousness, and sought to guide them on the proper path. He sought to uproot and eliminate the “blemish” from within them, so that he could rest-assured that “blemish would not derive from them.” At the end of his life, he once again demanded that they purge and remove any “disputes” with the Holy One, and in this manner he formed them into a flock well counted (Song 4:2), united in their common faith and focused on their role to sanctify and unify the Name of God. Through this, Jacob merited that his children, grandchildren and all descendants would perpetuate the reciting of his name twice daily, when they cry out: שמע ישראל - Hear, O Israel…. For this reason, the Jewish People are always called the Israelites – the Sons of Israel, and not the Sons of Abraham or the Sons of Isaac.

The very last instance of the term עדר in the Pentateuch is in the aforementioned verse (Gen. 35:21) that mentions a site known as מגדל עדר, the Tower of Eder. That is where Benjamin was born, thus completing the Tribes of Israel, as noted by R’ Bachya (there).[30] This site is also mentioned in Micah 4:8, where the commentators explain thatעֵדֶר refers to the Jewish people.[31] Radak (there) states that Migdal Eder refers to the Tower of David, but is called the Tower of Eder because the Jewish people are compared to a flock (עֵדֶר) of sheep in numerous Scriptural references,[32] and Zion and Jerusalem is the place where the Jewish people assembled three times a year, congregating there like a flock in the fold.[33]

Midrash Sechel Tov (Gen. 35:21) draws a link between the two verses that mention מִגְדַּל עֵדֶר. After stating (as cited above) that it was called so by a Divinely-inspired premonition that from there God will array His flock that had gone missing among its enemies, he notes that this was in the merit of Jacob, as is hinted at in the connection between the Micah verse and the verse in Gen. 35:21.[34]

Jacob toiled throughout his days on earth to remove[לַעֲדוֹר] all evil from his sons, and to arrange [לְעַדֵר] them into an integrated and straight flock[עֵדֶר] . In that merit, King Messiah will, in the very near future, redeem his descendants,[35] so that not one of them shall be missing [יֵעָדֵר]. Amen.

[1] יואל א:יח - מַה נֶּאֶנְחָה בְהֵמָה נָבֹכוּ עֶדְרֵי בָקָר. דה"ב לב:כח - וַעֲדָרִים לָאֲוֵרוֹת; מצ"צ - ועדרים - כן יקראו קבוצת המקנה. נזכיר אגב אורחא ששם נוסף לקבוצת בקר הוא "רבקה":עירוב' ב:א - עוֹשִׂין פַּסִּין לַבֵּירָאוֹת... וּבֵינֵיהֶן כִּמְלֹא שְׁתֵּי רְבָקוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ בָּקָר; רמב"ם פהמ"ש - ורבקות, רבוי רבקה, והיא קבוצת בקר, מן כעגלי מרבק. [2] ישע' ז:כה - וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן; מצ"צ - במעדר יעדרון - הנחפרים בכלי חפירה. וכן: לא יעדר (ישע' ה:ו). [3]דה"א יב:לט - כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה עֹדְרֵי מַעֲרָכָה; מצ"צ - עודרי מערכה - עורכי מערכה. שם יב:לד - חֲמִשִּׁים אָלֶף וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב; מצ"צ - ולעדור - ענינו כמו ולערוך וע"ש זה נקראים מערכת וקבוצת המקנה בשם עדר; מלבי"ם דה"א יב:לד - מלחמה שיתיצבו המחנות עדרים עדרים איש מול חברו. [4] רש"י - ולעדור - ל' עדור ממש כמו: וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן (ישע' ז:כה) ומתוך כך יעמדו הם כעורכי המלחמה. [5] ש"א ל:יט - וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד הַגָּדוֹל; מצ"צ - ולא נעדר - ולא נחסר, כמו: איש לא נעדר (ישע' מ). [6] ובמדרש דרשו את השם "מגדל עדר" מכל ההוראת הנ"ל: 1. עריכה 2. חפירה 3. קבוצת צאן 4. חסרון: שכל טוב (בובר) בראשית לה:כא - וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר. כך נקרא שמו ברוח הקודש, שמשם עתיד הקב"ה לעדור את עדרו הנעדר בין משנאיו. יש לומר... לשון: וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב (דה"א יב:לג), ויש לומר עדר ממש, ויש לומר לשון חסרון, ודומה לו איש לא נעדר (ישע' מ:כו), לפיכך סנפתים שלשתן במדרשו. [7] רש"ר הירש שמות טו:ו - נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ - 'נאדר' משרש 'אדר', קרוב ל'עדר', 'חדר'[7]: כינוס בתוך קִבּוץ סגור, או במקום גדור. י"ש (ב:סא,א) מגדיר את הוראת היסוד של שרש 'דר' כענין חופש ("דרור") וחוסר תלות - דווקא ע"י הצבת גבולות. כי מתכונות ההגדרה והתחימה, העריכה והסדר - היא הענקת חופש, כל אחד בתחום שלו. [8] במ' לב:טז - גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ; ת"י - דִירִין דְעָאן נִבְנֵי לִבְעִירָנָא. [9] בר' מג:ל - וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה. [10] תה' פד:יא - מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע; רש"י - מדור באהלי רשע - מלהיות דר בשלוה באהלי עשו הרשע. יש מהראשונים שפירשו מלשון דירה אף את המלה "דורי": ישע' לח:יב - דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי; רד"ק - דורי - פירוש מגורי, וכן: מדור באהלי רשע, אמרתי כי מגורי בעולם הזה נסע ממני. ישע' לח:יב - דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי. [11] ישע' כט:ג - וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ; מלבי"ם - חניית המחנה בעיגול. [12] יחז' כד:ד - וְגַם דּוּר הָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ רַתַּח רְתָחֶיהָ; יחז' כד:ט - גַּם אֲנִי אַגְדִּיל הַמְּדוּרָה; מלבי"ם - דור... שמסדרין עצים וזפת ואש לעשות מדורה; ישע' ל:לג - כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם הוא לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָה; רשי - מערכת עצים על האש קרויה מדורה. [13] נדרים א:א - כָּל כִּנּוּיֵי נְדָרִים... מֻדְּרַנִי מִמָּךְ, מֻפְרְשַׁנִי מִמָּךְ, מְרֻחֲקַנִי מִמָּך. ועל פי הגדרה זו הבחין בעל האגרא דכלה בין נדר לנדבה: אגרא דכלה (דף ריא) - החילוק בין נדר לנדבה, כי נדר יש לו גדר וגבול, מה שאין כן נדבה אין לו גדר וגבול. [14] דה"א יב:לט - עֹדְרֵי מַעֲרָכָה; תרגום: מסדרי סדרא. [15] רש"י שה"ש ד:ב - שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת... דקות ולבנות וסדורות על סדורן כצמר וסדר עדר הרחלים הברורות. [16] מ"א ו:ט - וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים; רש"י - ושדרות - לוחי ארזים סדורים. [17] מ"ב יא:ח - וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת; מצ"צ - השדרות - כמו הסדרות, בסמ"ך, והוא מלשון סדור ועריכה, וכמו שהחיל המסודר יקראו מערכת, כמו כן יקראו סדרות. [18] וי' א:ח - אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר; רמב"ן - ולפי דעתי שאיננו שם לחלבים כולם, רק לחלב הדק הפרוס ומבדיל בין הקרבים. והמלה מן ההפוכים, פדר פרד, שמפריד בין הקרבים העליונים לתחתונים; הגרמ"מ משקלוב - ביאור משנת חסידים ד' רעג - נקרא הפדר - שורש המפריד. [19] ראה האמונות והדעות לרס"ג (מאמר א' ד"ה "והדעת החמישית"). ולמכלול דעות הראשונים בענין, ראה חומש החיד"א בר' א:א, וב"דף על דף" לפסחים ב,א. [20] ע' י"ש ב:מח,א שמנה ב' מיני מחיצות: א) מכסה את מקור האור ומונע אותו מלצאת, ב) שמכסה רק את עיני הרואה מלראות, אבל שאר העולם רואה. ובמהד' ר' צוריאל הביא שהתורה תמימה (שמ' י:כא, וכן מספר רוח חן על חכמת שלמה פרשה יז פסקא ד) הציע שהיינו מכת חושך דמצרים, ולכן היה אור לישראל ולא למצרים. [21] שמ' כ:יח - וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל; רש"י - נגש אל הערפל - לפנים משלש מחיצות, חשך ענן וערפל, שנאמר: וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל (דברים ד:יא). [22] ויש שקשרו בין ממשות חושך מצרים לבין חושך של מעשה בראשית עליו נאמר "ויבדל אלהים בין האור ובין החושך" והקשו הראשונים בדבר הצורך להבדיל בין אור לחושך אם אין החושך אלא העדר האור; ראה ספר חסד לאברהם, דף 54, ומעין כך הביא ב"דף על דף" הנ"ל. [23] שמ' י:כא - וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ; שמ"ר יד:א - וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ כמה היה אותו חשך, רבותינו אמרו עבה כדינר היה, שנאמר: וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ - שהיה בו ממש. [24] ישע' נ:ג - אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת; ת"י - אֲכַסֵי שְׁמַיָא כִּדְבְּקַבְלָא. יר' ד:כח - וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל; ת"י - וִיקַבְּלוּן נְהוֹרֵי שְׁמַיָא מִלְעֵילָא. יואל ב:י - שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ; ת"י - שִׁמְשָׁא וְסִיהַרָא קָבָלוּ. [25] מ"א יט:יג - וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ; רלב"ג - כסה פניו באדרת שהיה לבוש בה. [26] ומעין ה"לבושים" האחרים של השי"ת, כביכול: תה' קד:א - הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ; שם צג:א - ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר; ישע' נט:יז - וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה. [27] שמ' טו:ו - יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ; רבינו בחיי - ימינך ה'... כלולה ומעוטפת בכח הרחמים, זהו לשון: "נאדרי בכח" מלשון אדרת; האמונה והבטחון לרמב"ן פרק כב - נאדר כלומר מעוטר ומלובש בקדש, מלשון אדרת. שמ' טו:יא - מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ; ריקאנטי - נאדר מלשון: אדרת (יהושע ז:כא), והפירוש בו מלובש ומעוטר בקדש. מצ"צ קישר במקומות רבים בין ל' "אדרת" ל"אדיר", כגון: יהושע ז:כא - אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת; מצ"צ - אדרת - טלית חשובה והוא מל' אדיר. ונציין שמצינו ל' "אדרת" כמלה נרדפת ממש ל"אדיר". כך משמע מרש"י שפי' כל' תוקף וכח: יחז' יז:ח - וְלָשֵׂאת פֶּרִי לִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדָּרֶת; רש"י - לגפן אדרת - לגפן תקיף (היינו כאילו כתיב "לגפן אדיר"). [28] כלומר, למה נאמר דווקא "ישראל" בכל מקום: זית רענן ילק"ש ואתחנן תתלג - פירוש למה מזכיר דוקא ישראל בכל מקום וכן דבר אל בני ישראל. אולם במהדורת ר' הילל בן אליקים מארץ יוון ציין את הפסוק הבא במיוחד: שמ' כה:ב - דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ. ואולי הדגש לפ"ז היא "כל איש" - בזכות יעקב אבינו שדאג לאיחוד כל השבטים ושלכל א' מהם יהיה חלק בקיום העם ומצוות התורה. [29] ספרי דברים פיסקא לא - שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד (דב' ו:ד), למה נאמר? לפי שנאמר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; דבר אל בני אברהם, דבר אל בני יצחק אין כתוב כאן, אלא דבר אל בני ישראל! זכה אבינו יעקב... לפי שהיה אבינו יעקב מפחד כל ימיו, ואומר: אוי לי שמא תצא ממני פסולת, כדרך שיצאת מאבותי; אברהם יצא ממנו ישמעאל, יצחק יצא ממנו עשו, אבל אני לא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת מאבותי... וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה (בר' לה:כב), כיון ששמע יעקב כן נזדעזע, אמר: אוי לי, שמא אירע פסולת בבניי! עד שנתבשר מפי הקדש שעשה ראובן תשובה, שנאמר [מיד בהמשך הפסוק]: וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר (שם)... וכן... כשהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא להם לבניו והוכיחם כל אחד ואחד בפני עצמו (בר' מט א-ח)... חזר וקראם כולם כאחד אמר להם שמא יש בלבבכם מחלוקת על מי שאמר והיה העולם אמרו לו שמע ישראל אבינו כשם שאין בלבך מחלוקת כך אין בלבנו מחלוקת על מי שאמר והיה העולם אלא ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. [30] בר' לה:כא - וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר. רבינו בחיי - באותו המקום נשלמו השבטים, כי בנימין שנולד שם הוא היה תשלום השבטים. [31] והשוה גם: אלשיך בר' לה:כא; אברבנאל (ספר משמיע ישועה מבשר טוב העשירי - נבואה א'). [32] משולים לעדר, כגון: יר' יג:יז, לא:ט, מיכה יב:ב, זכ' י:ג. ולצאן בכלל: מ"א כב:יז, יחז' לד:טו, לא, לו:לז, תה' פ:ב. [33] מיכה ד:ח - וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ; רד"ק - ואתה מגדל עדר - הוא מגדל דוד וקראו מגדל עדר כי ישראל נמשלים לעדר הצאן כמו שהמשילם בכמה מקומות וציון וירושלם הוא מקום כל ישראל שהיו נאספים שם שלש פעמים בשנה והיו בה כעדר בתוך הדברו. [34] שכל טוב (בובר) בראשית לה:כא - וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר. כך נקרא שמו ברוח הקודש, שמשם עתיד הקב"ה לעדור את עדרו הנעדר בין משנאיו... וכן הוא אומר: וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵּאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה [מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלִָם] (מיכה ד:ח). זו זכות יעקב אבינו. [35] ות"י יחס "מגדל עדר" למשיח: ת"י (מיוחס) בר' לה:כא - מִן לְהַלָא לְמַגְדְלָא דְעֵדֶר אַתְרָא דְמִתַּמָן עָתִיד דְאִתְגְלֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא... ת"י מיכה ד:ח - וְאַתְּ מְשִׁיחָא דְיִשְׂרָאֵל דְטָמִיר מִן קֳדָם חוֹבֵי כְנִשְׁתָּא דְצִיוֹן לָךְ עֲתִידָא מַלְכוּתָא לְמֵיתֵי...

85 views0 comments

Recent Posts

See All


bottom of page