Article abstract for Parashat Vayelech:
There are at least fifteen words for "strength" in Biblical Hebrew, but one of them, the root אמץ, is repeated in this
week's portion more than in any other. In this article, we examine the depth of this three-letter root by comparing it to other roots containing the two-letter string מ-צ, and attempting to understand its unique place in the wide array of words bearing a similar general meaning
חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם... וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ... (דברים לא:ו–ז).
Be strong and resilient (חזקו ואמצו), do not become frightened and do not become terrified because of them [the Canaanites]… And Moses called to Joshua, and he said to him in [front of] the eyes of all Israel: ‘Be strong and be resilient (חזק ואמץ)!’ (Deut. 31:6-7)
The root אמץ appears in Parashat Vayelech more times than in any other Parashah in the Torah. Besides the verse quoted above, it also says in this week’s Parashah: And [Moses] commanded Joshua, son of Nun, and he said: Be strong and resilient (חזק ואמץ)! (Deut 31:23).[1]
Various compilers of synonyms in Biblical Hebrew all agree that there are at least fifteen different words that express the notions of strength / resilience in the Hebrew Language:
1. כח, 2. אומץ, 3. חיל, 4. גבורה, 5. עוז, 6. תוקף, 7. עוצמה, 8. אונים, 9. איל, 10. איתן, 11. חוזק, 12. אדיר, 13. אביר, 14. כביר, 15. עתק[2]
We would like to focus on the root אמץ and its counterpart חזק in an attempt to answer the following questions: 1) What is the specific denotation of the word אמץ? 2) What is the difference between אמץ and חזק? 3) And finally, why does these two words so often appear together as a pair? [3]
We will begin by first addressing the latter two questions, as Malbim discusses the difference between אמץ and חזק many times. Isa. 28:2 - Behold! Chazak [חזק] and Amitz (אמִץ) to God; Malbim (there) - “חזק refers to timely strength, while אמץ refers to the ability to continually retain strength (i.e. resilience).”[4] For this reason, explains Malbim, these two words always appear in the same order. חזק always comes first, because it denotes raw strength, while אמץ follows because it denotes the ability to continue being strong in the face of opposition. It seems that this last point is Malbim’s basis for differentiating between the two terms, but we still have to test the words on their own to ascertain each one's unique definition.
We find a common thread amongst all Hebrew words which are based on the two-letter string מץ. They all refer to different forms of contraction, minimizing (including the notion of a minimal quantity), capturing, pushing, pressure (including feeling pressed or hardships in an emotional and/or physical sense), squeezing, squashing, and sucking. In short, they all refer to something related to the application of pressure.
We have found eight different words of this variety, [5]and we will now examine each one separately:
1. MITZA מִצה (squeezing[6] and pushing / pressure[7]) - Radak in Sefer HaShorashim (entry מצה) finds various Biblical passages in which this root is used in such contexts. For example, Lev. 1:15 tells of squeezing [ונמצה] the blood of a bird unto the altar, and similar examples can be found in Lev. 5:9 - Shall be squeezed (יִמָּצֵה) on the foundation of the altar; Jud. 6:38 – And he squeezed (וַיִּמֶץ) the dew from the fleece; Isa. 51:17 - You drank, you squeezed (מָצִית); Ps. 73:10 – And salty waters shall you squeeze (יִמָּצוּ) for them; Ps. 75:9 - but its lees will you squeeze (יִמְצוּ), will you drink.[8]
2. MITZ מיץ (juice) - This word refers to the act of sucking liquid from inside something else. Radak (entry מיץ) cites examples of such usage in the Bible in Prov. 30:33[9] - For the juice (מִיץ) of milk brings forth butter and Isa. 16:4[10] - For that which was squeezed (הַמֵּץ) has been eliminated. In both cases, the word מיץ refers to sucking.[11]
3. MATZ מץ (see explanation) - This two-letter string serves as the root for the word ‘Matza’ (מצה, unleavened bread). Radak (entry מץ) proposes, among other suggestions, that the root of ‘Matza’ is מצץ because these baked wafers have all their moisture sucked out or squeezed out of them. For Biblical examples, he points to Ex. 12:15 – You shall eat Matzot (מַצּוֹת) and Lev. 2:5 – It [the meal sacrifice] shall be unleavened (מַצָּה). In these two cases the Scriptures refer to unleavened breads as ‘Matza.’ Radak also suggests that the root of ‘Matza’ may be נצה.[12]
4. SHEMETZ שמץ (essence) - This word appears twice in the Book of Job: Job 4:12 - And my ear took a little bit (שֵׁמֶץ) of it; Job 26:14 - …and what little bit (שֵּׁמֶץ) of the matter we heard from him. In both cases, the Targum translates it as the essence of an entity.[13] Ramban (in his commentary to Job) compares this to מיץ חלב (literally, “milk juice”), a term that refers to butter because it is extracted from milk. [14]
5. KAMATZ קמץ (multiple meanings) - This word has three different meanings, one in Hebrew and two in Aramaic:
A. In Hebrew, קמץ refers to a contracted hand, [15] as a Kohen officiating at a meal-offering is commanded to contract his hand and scoop out flour (Lev. 2:2). [16]
B. An Aramaic meaning of קמץ is grasshopper. Num. 13:33[17] - And we were in our eyes like grasshoppers; Isa. 40:22[18] - …who dwells on the globe of the earth, and its inhabitants are like grasshoppers. In these two verses, the Targumim render the Hebrew word חגבים (grasshoppers) with the Aramaic קמצין. We propose that a grasshopper is called a קמצא in Aramaic because its legs are generally in a contracted (מקומץ) position, poised ready to suddenly spring forth and jump.[19]
C. Another Aramaic meaning of the root קמץ is pit / ditch, as Radak writes that the word גומץ, which appears in Ecc. 10:8 is rendered קומץ by the Targum (the letters ג and ק are often used interchangeably[20]) - with both words referring to a deep pit. This is why פַּחַת (II Sam. 18:17) is translated into Aramaic as a קומצא,[21] which means a pit.[22] We propose that the word קומץ in this sense is related to constriction / pressing because one who finds himself inside a deep pit feels constricted (in terms of his movement), as though the walls of the pit are pushing or pressing on him.
6. GOMETZ גמץ (pit or ditch) - As already explained, this word refers to a pit or ditch. With the interchangeability of the terms קמץ and גמץ in mind, R’ Hai Gaon[23] elucidates an otherwise enigmatic aphorism in the Talmud. The Talmud (Brachot 3b) says: “A קמץ cannot satisfy a lion.” R’ Hai Gaon explains that this means that if a lion is stuck inside a pit, and it does not have the freedom of movement to seek out its prey, it will not be satisfied.[24] We again see here that the term גמץ is an expression of constriction or captured.[25]
7. CHAMETZ חמץ (multiple meanings) - This word has three essential meanings: A) Leavened[26] dough or sourdough, as in Lev. 23:17 – You shall bake it leavened.[27] B) Anger, as in Ps. 73:21 - my heart will become חמץ, which Radak explains is a form of anger. [28]Similarly, Targum renders the Hebrew words for sadness (Prov. 14:13) [29]and embarrassment (Prov. 25:8) with Aramaic inflections of חמץ.[30] C) Rashi (to Isa. 1:17) explains that חמוץ refers to something stolen. The common denominator among these three meanings is different forms of pressure or pushing – both emotional and physical. Leavened bread undergoes fermentation which causes the bread to expand (and as a result of the pressure of escaping gasses, it causes cracks in the dough). [31]The concepts of anger, sadness, and embarrassment all refer to pent-up emotions which burst forth in outward expressions. Finally, robbery or stolen goods cause a sense of pressure in a physical and/or emotional level to the victim of this thievery.
8. REMETZ רמץ - Rashi (to Ex. 28:4) explains that the word תַּשְׁבֵּץ means a hole / setting within which one can set stones on clothes or jewelry, and Targum translates תַּשְׁבֵּץ with the Aramaic word מרמצן.[32] This is related to what we wrote about the roots קמץ and גמץ, because just as one who is stuck inside a pit feels that he is under pressure and his freedom of movement is constricted, so do precious stones which are set snugly into clothes or jewelry, are in fact stuck in their places and cannot move.
In summary, we have seen a number of words containing the מץ string that all include the meanings minimizing / pressure / capturing.
We will now turn to examine the word חזק. As previously mentioned, Malbim explains that חזק refers to temporary strength. Meaning, although חזק refers to potent power, with time that strength tends to atrophy, slowly but surely losing its might.
We propose that this tendency is actually alluded to in the very word חזק, which seems to be a portmanteau of the roots חז and זק. The root חז in Rabbinic literature[33] consistently refers to outward sight, such as when the Rabbis warns one not to “מתחזיא [look like] a hunger-crazed person” (Brachot 39b), or when certain transactions “מחזי [look like] interest” (Baba Metzia 14b). In both of these cases, the root חז projects an outward appearance. The word זק refers to strong chains in Ps. 149:8[34] or pure, unadulterated and strong metal in Ps. 12:7. [35]
Accordingly, the word חזק may refer to strength, but it is the type of strength that is not long-lasting, and eventually diminishes. Therefore, one needs to be constantly re-energized in order to retain one’s strength. This revitalization is called אמץ, and is indeed the counterpart to the concept of חזק. Still, we must try to understand exactly by what mechanism the אמץ can revitalize the power of חזק.
We find the word אמץ in the context of something which is closed or sealed. For example: Tosefta Shabbat 17:19 - “R’ Shimon ben Elazar said: ‘One who wishes to לאמץ the eyes of a corpse[36] on Shabbat should blow wine into his nose.’” [37]According to this, the word אמץ signifies closing in or locking in strength so that it does not weaken. We find allusions to this meaning of אמץ in the Aramaic Targumim when dealing with the expression חזק ואמץ.
The Targumim often translate the Hebrew word אמץ with the Aramaic word אלים. Examples of this can be found in Targum to Gen. 25:23,[38] Deut. 3:28,[39] II Chron. 11:17,[40] and I Chron. 32:7.[41] The word אלים is familiar to us from the Talmud (Baba Batra 34b), as in: כל דאלים גבר (he who is strong, overpowers). It is also used (in Baba Metzia 39b) as an explanation for witnesses' reticence to support one party (i.e. because they fear of the opposing claimant as being a גברא אלימא, a strong man).[42]
Some propose the etymology of the word אלים is related to the word אלומות (bundles) which denotes a wad of stalks tied and closed together. Indeed, R’ Chananel ben Shmuel, in his commentary to Alfasi (Kiddushin 43a) [43] writes that the prime meaning of the word אלים is related to אלומות, [44] as both denote something tied up and strong.[45] This too supports our contention that אמץ denotes locking in whatever strength or powers one has so that he will not lose those powers over time.
Nontheless, we find that some Targumim translate אמץ not as אלים (with an א) but as עילם (with an ע). For example, in our Parashah alone Onkelus uses the latter word no less than three times: Deut. 31:6–7 - Be strong and resilient (חזקו ואמצו), do not become frightened and do not become terrified because of them [the Canaanites]… And Moses called to Joshua, and he said to him in [front of] the eyes of all Israel: ‘Be strong and be resilient (חזק ואמץ); Deut. 31:23 - And [Moses] commanded Joshua, son of Nun, and he said: Be strong and resilient (חזק ואמץ). [46]All three times that the word אמץ appears in these verses, Onkelus renders them עילם. [47]
We could just explain this as an example of the letters א and ע being used interchangeably, as is often the case. [48]
In the lexicons that list synonyms in the Scriptures, we find a slew of words that all refer to strength, power, such as: כח, גבורה, עוז, תוקף, עוצמה, אונים, איל, איתן, אומץ, חוזק, אדיר, אביר, כביר, חיל. . However, Ohel Moed and Redifei Maya add to this list the word נצח which also appears in the Bible in the sense of strength. They cite several verses that use the word נצח in that sense. I Sam. 15:29 - The Strength (נצח) of Israel will not lie; which Gersonides and Metz. Zion explain refers to God as the One who gives strength to the Jewish People.[49] Ezra 3:8 - לנצח the work of the House of Hashem; Ibn Ezra explains that in this context, לנצח means strengthening the construction.[50] Finally, Lam. 3:18[51] and Isa. 63:3[52] speaks of losing one’s נצח, which Targum translates as תוקפי (my strength). Although some translate the word there as blood, Rashi integrates the two ideas, explaining that blood is the source of one's strength and victory.[53]
It seems that according to Rashi, even when the word נצח refers to strength, it does not lose its plain meaning of everlasting power. Thus, נצח denotes utter and perfect strength that goes on forever. So too, we can understand the true meaning of the term חזק ואמץ, which the Targumim render as תקף ועילם that the term עילם is related to the word עולם (forever) and denotes the wish that one strengthen oneself in a way that will last forever.
Of the seventeen times that the expression חזק ואמץ appears in the Bible, seven of them were said to Joshua in the Pentatuch[54] and in the Book of Joshua. [55]Joshua’s challenge - to assume the role of his teacher Moses - seemingly frightened him, and justly so. Therefore, God commanded Moses to bless him with extra strength, and indeed God too blessed Joshua with everlasting strength.
However, Joshua was not the first person to merit such an everlasting strength, as the Rabbis teach us that in reality, Adam already had such a potential before he sinned with the Tree of Knowledge. Gen. Rabba (16:1) expounds on Job 14:20 to teach that the strength (תוקף) which God granted Adam was meant to last forever. However, after Adam sinned and fell from this lofty position, this great strength was taken away from him.[56] Nonetheless, God’s blessing to Joshua teaches us that this everlasting strength is something which continues to exist and is still attainable, as it says: And also the Strength [נצח] of Israel will not lie, and will not be reversed (I Sam. 15:29).[57]
[1] דב' לא:כג - וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ. [2] כל אלו המלים מוסברות בי"ש (ב:נט.-סב:). ספרים אחרים מנו עוד מלים רבות, וניגע בכך בהמשך המאמר. [3] שבע עשרה פעמים בתנ"ך מופיעות מלים אלו בפסוק אחד, רובם צמודות ממש. [4] ישע' כח:ב - הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי; מלבי"ם - חזק ואמץ. דבר חזק ואמיץ, החוזק מציין - ההתגברות בשעתו. והאמוץ מציין - קיום הכח ההוא והתמדתו, וסדרו תמיד חזק ואמיץ. [5] ג' מלים לא כללנו בקבוצה זו: 1. "מצא", 2. "מצח", 3. "מצר", מפני שבעל החשק שלמה רואה את אות המ' בכולן כנוספת ("מ' האמנתי"ו"), ושרשן 'צא', 'צח', ו'צר', עיין שם בערכים הנ"ל לנימוקיו. [6] ראה רש"י יומא כד:, זבחים סה., מנחות ב:, מעילה ט,א. [7] מהרי"א קרא (ישע' טז:ד), אלשיך (ויקרא א:ו), תומר בקודש (לבעל התפארת ישראל ו:ז). רד"ק (ערך 'מצה') נקט בלשון מציצה, וכך מצ"צ בישע' סו:יא (וע"ש רש"י). ושים לב שמציצה אינה אלא מנגנון של מיצוי. [8] רד"ק (ערך 'מצה') - וְנִמְצָה דָמוֹ (ויקרא א:טו), יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ (שם ה:ט), וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה (שופ' ו:לח), שָׁתִית מָצִית (ישע' נא:יז), וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָמוֹ (תה' עג:י), אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ (שם עה:ט). [9] משלי ל:לג - כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה. [10] ישע' טז:ד - כִּי אָפֵס הַמֵּץ. [11] ובערך 'מצץ' הביא רד"ק עוד פסוק המורה על מציצה: לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ (ישע' סו:יא). [12] רד"ק (ערך 'מץ') - מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ (שמות יב:טו), מַצָּה תִהְיֶה (ויקרא ב:ה), ואפשר ששרש המלה הזאת 'נצה'... או יהיה שרשה 'מצץ'. [13] איוב ד:יב - וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ; תרגום - ואליפת אודני קצת דאתמצי מניה. איוב כו:יד - וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ; תרגום - ומה די אתמצי מן קצת מלתיה נשמענא מניה [14] רמב"ן איוב (שם) - והתרגום אמר דאיתמצי פתר אותו מלשון מיץ חלב, והשי"ן במקום "אשר", כשי"ן: "שאתה מדבר עמי". כלומר, הש' אינה שרשית, אלא ש' השימוש. להרחבה, ראה ספר המקרא ותרגומיו (ר' חיים חמיאל, ירושלים תשס"א, דף 27-228). [15] שיעור מועט של לפחות ב' זתים: ירוש' יומא ב:א - ר' חמא בר עוקבה בשם ריב"ל אין קמיצה פחות מב' זתים. [16] וי' ב:ב - וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ. ומכאן לשון הפסוק: בר' מא:מז - וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ... לִקְמָצִים; רש"י - לקמצים - קומץ על קומץ, יד על יד. היינו מידה מועטת ומצומצמת (ראה רש"י ביצה יב:, ערכין כא:, וראה גם משנת דר"א למדרש ב"ר צ:ה). [17] במ' יג:לג - וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים; ת"א - והוינא בעיני נפשנא כקמצין. [18] ישע' מ:כב - הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים; ת"י - וְכָל יַתְבֵי אַרְעָא חֲשִׁיבִין קֳדָמוֹהִי כְּקַמְצִין. [19] וגם יש להציע ש'קפץ' היינו 'קמץ' מפני שאותיות בומ"פ מתחלפות זב"ז. ושוב ראיתי שכן כתוב בחמש מגילות עם תרגום פשיטא, ר' אברהם היבש (פראג תרכ"ו) בביאורו לקהלת יב:ה. וראה בדברי רש"ר הירש בר' מא:לה שמשווה 'קפץ', 'כווץ', 'גבש', 'כבש'. [20] והשוה את מאמרינו לפ' כי תשא (קטע #3 "קפץ"). [21] וכן ת"י ש"ב יז:ט. ובמקומות אחרים נמצאת גירסת "כומצא" (בחילוף גיכ"ק) - ראה ישע' כד:יז-יח, יר' מח:מג-מד. [22] רד"ק (ערך 'גמץ', ת"ד) - "חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל (קהלת י:ח)... תרגום אֶל הַפַּחַת הַגָּדוֹל (ש"ב יח:יז), לגו קומצא - והק' והג' ממוצא אחד הם ולכן מתחלפות. [23] מובא בספר פירושי הגאונים למשנה ותלמוד, דף ק"מ. [24] ברכות ג: - אין הקומץ משביע את הארי; רב האי גאון - הגומא, הגומץ... שעומד בה הארי אינו משביע אותו, אם לא ילך לבקש את טרפו. [25] והשוה את מאמרינו לפ' חיי שרה (קטע #4 "גמץ"). [26] בהשאלה מ"חומץ יין", כדפירש רד"ק (ערך 'חמץ'): וחֹמֶץ יַיִן (במדבר ו:ג), וחָמֵץ ענין אחד הוא, כי הבצק כשהוא חמוץ יותר מדאי טעמו טעם חומץ. [27] וי' כג:יז - חָמֵץ תֵּאָפֶינָה. [28] תה' עג:כא - כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי; רד"ק (ערך 'חמץ') - כענין כעס. והשוה: תה' עג:כא - כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי; מצ"צ - יתחמץ - מלשון חומץ ובא בדרך השאלה על הכעס. [29] והשוה משלי י:י, יז:כא, כח:ז. [30] משלי יד:יג - וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה; תרגום - וסופא דחדותא חמוצא. משלי כה:ח - מַה תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָהּ בְּהַכְלִים אֹתְךָ רֵעֶךָ; תרגום - דלא תדון באחריתה כד יחמיץ יתך חברך. [31] פסחים ג:ה - סִדּוּק, יִשָּׂרֵף, וְהָאוֹכְלוֹ חַיָּב כָּרֵת; רע"ב - סידוק] דרך הבצק כשמחמיץ נעשה סדקים סדקים. [32] שמות כח:ד - חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ; ת"א - חושנא ואיפודא ומעילא וכתונין מרמצן; רש"י - תשבץ - עשויין משבצות לנוי, והמשבצות הן כמין גומות העשויות בתכשיטי זהב למושב קביעות אבנים טובות ומרגליות. [33] הגם שהשרש מקראי, כגון: כָּל נְבִיאֵי כָל חֹזֶה (מ"ב יז:יג), חָזִיתִי וַאֲסַפֵּרָה (איוב טו:יז). אבל הבאנו דוגמאות מחז"ל כיון ששם מודגש בד"כ ענין משמעות החזות החיצונית של המלה. [34] תה' קמט:ח - לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים. [35] תה' יב:ז - מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם. כדברי רד"ק (ערך 'פז'): עֲטֶרֶת פָּז (תה' כא:ד), הוא הזהב הטוב המזוקק כי יותר הוא חזק המזוקק. [36] ודומה לכך: ספרי בהעלותך, פיסקא פד - משל אדם לוקה על ראשו אינו אומץ אלא עיניו. העיר בני אמ"ש שבשבת עז: מסיקה הגמרא שגורסים "מעצמין" במקום "מאמצין". וגם בגמ' שבת קנא: הגירסא של הברייתא הזו היא עם ע'. אמנם בהערת המסורת הש"ס על המשנה שם הביא שהערוך קיים את גירסת התוספתא שהבאנו, וע"ש בדעות אחרות שהביא בענין. ועכ"פ כאן הסברנו לפי הגירסא הפשוטה בתוספתא. [37] תוספתא שבת יז:יט - ר' שמעון בן לעזר או' הרוצה לאמץ את עיני המת בשבת נופח יין בחוטמיו. ור' יהודה בלוי ("הצופה לחכמת ישראל", בודפשט, תרע"א) השוה את לשונם "אומץ לב": תוספתא סוטה יד:ז - רבו אומצי הלב, וכל אחד ואחד קופץ ידו. לביטויים "אטימין לבא", "לבו אטום" (זוהר א:כח., ג:יב:). [38] בר' כה:כג - וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ; תמ"י - וּמַלְכוּ מִמַלְכוּ יְיהִי אַלִים. [39] דב' ג:כח - וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ; תמ"י - וּפַקֵיד יַת יְהוֹשֻׁעַ וּתְקִיפוֹהִי וְאַלִימוֹהִי. [40] דה"ב יא:יז - וַיְחַזְּקוּ אֶת מַלְכוּת יְהוּדָה וַיְאַמְּצוּ אֶת רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה; תרגום - ותקיפו ית מלכותא דבית יהודה ואלימו ית רחבעם בר שלמה. [41] דה"ב לב:ז - חִזְקוּ וְאִמְצוּ; תרגום - אתקפו ואלמו. [42] בבא מציעא לט: - אית לי סהדי, ודחלי מיניה, דגברא אלימא הוא. [43] ומעין כך כתב החתם סופר (פ' וישב): מאלמים אלומים - לשון גבר אלים וכל דאלים גבר, שיתחזקו זה נגד זה בשעת ההשלכה אל הבור. [44] ובמדרש, השוו לשון "אילם" ל"אלומות" - כאילו ששפתיו קשורות ואטומות: ב"ר א:ה - ר' הונא בשם בר קפרא פתח: תאלמנה שפתי שקר וגו' (תה' לא), אתפרכן, אתחרשן... כד"א: או מי ישום אלם (שמ' ד), ואומר: והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי (בר' לז); ערוך (ערך 'פרך') אתפרכן - פי' ענין קשירה. [45] רבינו חננאל בן שמואל על הרי"ף (לקידושין מג.) - מאן דסבר שליח נעשה עד קסבר אלומי קא מאלים ליה למילתיה. ופי' אלומי חיזוק, כמו: כל דאלים גבר, ועיקרה מ"והנה אנחנו מאלמים אלומים", והן עצים וקשורים, ושנים שהן קשורים הן חזקים יתר מעץ אחד לבדו. [46] דב' לא:ו-ז - חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ; ת"א שם לא:ו - תקפו ועילמו. דב' לא:כג - וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ; ת"א שם לא:כג - תקף ועילם. וכן תרגמה יונתן בספר יהושע (א:א-יח, י:כה). בתרגום לתהלים (כז:יד, לא:כה) מופיע "עלם", ובדה"ב (יא:יז) - "אלים". ויש לציין שבישעיה (כח:ב, לה:ג), עמוס (ב:יד) ונחום (ב:ב) תרגמה יונתן במלה "חסין". [47] וכן תרגמה יונתן בספר יהושע (א:א-יח, י:כה). בתרגום לתהלים (כז:יד, לא:כה) מופיע "עלם", ובדה"ב (יא:יז) - "אלים". ויש לציין שבישעיה (כח:ב, לה:ג), עמוס (ב:יד) ונחום (ב:ב) תרגמה יונתן במלה "חסין". [48] ראה למשל רש"י במ' יד:מד, רמב"ן דב' כא:יד, רלב"ג מ"ב ו:ח. [49] ש"א טו:כט - וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר; רלב"ג - נצח ישראל - הוא הש"י שהוא חוזק ישראל וכחם ותוחלתם כטעם ואומר אבד נצחי; מצ"צ - נצח - ענין חוזק והתגברות, כמו: אבד נצחי (איכה ג). ועל המקום יאמר, שהוא חוזקן של ישראל. [50] עזרא ג:ח - לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית ה'; אב"ע - לנצח - לחזק מענין: ויז נצחם (ישע' סג:ג), או מן נצח. [51] איכה ג:יח - וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵה'; תרגום - ואמרית אובד תוקפי. [52] ישע' סג:ג - וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי; ת"י - וְאֶתְבַּר תַּקִיפֵיהוֹן קֳדָמַי. [53] רש"י ישע' סג:ג - ויז נצחם - דמם שהוא תוקפו ונצחונו של אדם. [54] דברים ג:כח, לא:ז, כג. [55] ארבע פעמים ביהושע א:א-יח, לא:ז, כג. [56] בראשית רבה טז:א - תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ (איוב יד:כ), תוקף שנתן הקדוש ברוך הוא באדם הראשון לנצח לעולם היה. אולם, לאחר החטא, נפל אדם מכח זה, ונלקח ממנו חוזק זה: ויהלך, כיון שהניח דעתו של הקדוש ברוך הוא והלך אחר דעתו של נחש משנה פניו ותשלחהו. [57] ש"א טו:כט - וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם.